בתרבות העברית, "מספר ירוק" (זכות ציבורית) הוא הכינוי לרישיון להפעלת מונית בישראל. מקור השם בתקופת המנדט הבריטי, כשלוחות הרישוי היו בצבעים שונים והרקע הירוק סימן רכב שהורשה לשמש כמונית. השם נשאר גם אחרי שביטלו את הרקע הירוק.
עם הקמת המדינה חילקו את המספרים הירוקים בעיקר לחיילים משוחררים ולנכי צה"ל (חיילים שנפגעו בשירות). במהרה התפתח שוק שחור שמכר מספרים אלה במחירים גבוהים. בשנות ה־50 וה־60 שיטת ההקצאה נעשתה על בסיס קשרים מקומיים ופוליטיים, דבר שגרם להקצאות לא פרופורציונליות באזורים שונים.
בשנת 1970 שינו את הכלל: מספרים ירוקים ניתנו בעיקר לנהגים בעלי ותק של 8, 10 שנים כנהגים שכירים. בנוסף הוקצו כ־30% מהמספרים לנכי צה"ל ולעולים חדשים. נגבו אגרות (עמלות) ממקבלי המספר, אך הן היו נמוכות בהרבה ממחירי השוק השחור.
ב־1986 עברו למערכת הגרלה לזכייה במספרים חדשים, כששר התחבורה קובע מדי שנה כמה מספרים יונפקו. החוק איפשר גם לנהגים ותיקים לקנות מספרים מחוץ להגרלה. ב־1995 נקבעה אגרה של כ־135,000 ש"ח. ב־1998 בוטלו המכסות והושגה גישה רחבה יותר: נקבעה אגרה של 205,000 ש"ח (110,000 ש"ח לנהגים ותיקים).
ב־2009 ירדה הביקוש, ומחיר השוק היה לפעמים נמוך מהאגרה. נכון ל־2014 עמד מחיר המספר בשוק על 245,703 ש"ח. המחיר המעודכן לשנת 2025 הוא 280,500 ש"ח.
"מספר ירוק" הוא השם לרשיון להפעיל מונית בישראל. בעבר היו לוחות רישוי בצבעים שונים. הרקע הירוק סימן שמותר להשתמש ברכב כמונית.
בהתחלה קיבלו מספרים ירוקים חיילים משוחררים וחיילים שנפגעו בשירות. היו גם אנשים שמכרו את המספרים בשוק שחור. השיטה לחלוקה השתנתה עם השנים.
בשנות ה־50 וה־60 קיבלו מספרים על סמך קשרים מקומיים. ב־1970 החליטו לתת מספרים לנהגים עם ניסיון של 8, 10 שנים. בנוסף שמרו חלק מהמספרים לנכי צה"ל ולעולים חדשים. על מקבלי המספר גבו תשלום קטן, שנמוך ממחיר השוק השחור.
מאוחר יותר התחילו לחלק מספרים בהגרלות. ב־1998 הפסיקו להגביל את כמות המספרים. מאז אנשים יכולים לקבל מספר תמורת תשלום מסוים.
מחיר המספרים גדל עם הזמן. ב־2014 היה המחיר כ־245,703 ש"ח. בשנת 2025 המחיר הוא 280,500 ש"ח.
תגובות גולשים