מסת־אם או מטריקס של סלע היא מסת החומר הבנויה מגרגירים דקים שבהם משובצים גרגרים (או גבישים) גדולים בהרבה. בסלעי יסוד המסת־אם מורכבת מגבישים זעירים, ולעתים מיקרוסקופיים, שבהם משובצים גבישים גדולים הרבה יותר שנקראים פנוקריסטים (גבישים בולטים וגדולים בתוך המטריקס).
מרקם פורפירי, שבו יש פנוקריסטים בתוך מסת־אם דקת־גרגיר, מעיד על קירור המגמה במספר שלבים. דוגמה לכך היא אנדזיט פורפירי, שבה משובצים פנוקריסטים של פלגיוקלז במסת־אם דקה. בדרום אפריקה כורים רוב היהלומים מתוך מסת־אם של קימברליט, סלע דמוי חרסית שעבר בליה ונקרא "קרקע צהובה".
מסת־האם של סלעי משקע היא חרסית דקת־גרגיר או טין שבו משובצים גרגרים גדולים יותר. קונגלומרט וברקציה הם סלעי משקע עם גרגרים גדולים, השייכים לקבוצה שנקראת רוּדיטים, שבה גודל הגרגיר גדול מ-2 מילימטר.
סלעים אלה ממיינים גם לפי אחוז מסת־האם וגם לפי מיון הגרגירים. אם כל השברים דומים בגודל הסלע "ממוין היטב" (well-sorted). אם יש גדלים רבים הוא "ממוין רע" (ill-sorted). בדרך כלל סלע ממוין היטב יכיל מעט מסת־אם, וסלע ממוין רע יכיל אחוז מסת־אם גבוה יותר.
מסת־אם היא החומר הדק שבסלע. בתוך המסת־אם יש גרגירים או גבישים גדולים יותר.
בסלעים געשיים יש פעמים גבישים גדולים שנקראים פנוקריסטים. זה קורה כשהמגמה, סלע מותך, מתקררת בשני שלבים. דוגמה קצרה: באנדזיט יש פנוקריסטים של מינרלים כמו פלגיוקלז.
בדרום אפריקה מוצאים יהלומים בתוך מסת־אם של קימברליט. סוג זה של סלע נשאר אחרי בליה ונקרא "קרקע צהובה".
בסלעים משקע המסת־אם היא חרסית דקה או טין. קונגלומרט וברקציה הם סלעים עם אבנים גדולות. הם שייכים לקבוצה שנקראת רוּדיטים. רוּדיטים כוללים גרגירים שגדולים מ-2 מילימטר.
סלעים מסווגים גם לפי המיון של הגרגירים. אם כולם בגודל דומה הוא "ממוין היטב". אם יש גדלים מעורבים הוא "ממוין רע". לסלעים עם מיון רע יש בדרך כלל יותר מסת־אם.
תגובות גולשים