מרקם פורפירי

מרקם פורפירי הוא מרקם של סלעי יסוד שבו גבישים גדולים וברורים זוהים בתוך מסה של גבישים קטנים יותר.
הגבישים הגדולים נקראים פנוקריסטים (מילולית: "גבישים נראים").
המסה הדקה שמקיפה אותם נקראת מסת אם, ולרוב אינה נראית בעין פשוטה.
כאשר יש וריאציה מתמשכת בגודל הגבישים קוראים למרקם סריאטי.
יש שתי צורות נפוצות: אפינטית (מסת אם דקה שלא נראית, כמו בבזלת) ופנריטית (מסת אם גסה שנראית, כמו בגרניט), ובשתיהן יכולים להיות פנוקריסטים גדולים מאוד.
השם ״פורפירי״ הגיע מסוג אבן סגול בשם פורפיר ששימש לקישוט ברומא העתיקה.
מרקם פורפירי נפוץ בסלעים כמו גרניט, אנדזיט ובזלת.
מרקם פורפירי נוצר ברוב המקרים בשני שלבים של התקררות המאגמה.
בשלב הראשון המאגמה מתקררת לאט בתוך קרום כדור הארץ, ונוצרים גבישים גדולים בקוטר של 2 מ"מ ומעלה.
בשלב השני המאגמה מתקררת מהר כשהיא קרובה לפני השטח או יוצאת בהתפרצות, ונוצרים גבישים זעירים שמרכיבים את מסת האם.
לפעמים מציבים חפץ כמו מטבע של יורו (קוטר 2.3 ס"מ) על הסלע כדי להראות את הקנה מידה של הגבישים.

מרקם פורפירי הוא סוג של סלע עם "אבנים" גדולות בתוך רקע של גרגירים קטנים.
האבנים הגדולות נקראות פנוקריסטים. פנוקריסטים הם גבישים גדולים שנראים בעין.
הרקע הדק שמקיף אותם נקרא מסת אם. מסת אם הוא החומר הדק סביב הגבישים.
למשל, בבזלת לא רואים את המסה, ובגרניט רואים אותה בקלות.
השם פורפירי מגיע מאבן סגולה ששימשה ברומא לבניין.
מרקם פורפירי נוצר משני שלבים של קירור.
קודם הוא מתקרר לאט בתוך האדמה ויוצרים גבישים גדולים.
אחר כך הוא מתקרר מהר ליד פני השטח ויוצרים גרגירים קטנים שרואים רק במיקרוסקופ.