מעבר חצייה

מעבר חצייה הוא מסלול בטיחותי להולכי רגל שחוצים כביש.
הם ממוקמים בדרך כלל ליד צמתים, ובמקרים של צומת מרומזר רמזורי הולכי הרגל מתואמים עם רמזורי המכוניות.
בישראל מעברי החציה מסומנים בעזרת פסי זברה, כמה פסים מקבילים לרוחב הכביש. במדינות אחרות הסימון הוא בשני פסי גבול לאורך הכביש, שמסמנים את שטח המעבר.
חוקי התעבורה מחייבים נהגים לתת זכות קדימה להולכי רגל. זאת כוללת מצבים בצומת מרומזר כשהרכב פונה ימינה באור ירוק והולכי הרגל גם להם אור ירוק, בצמתים לא מרומזרים, ובמעברי חצייה באמצע הרחוב.
מעברי חצייה באמצע הרחוב מסוכנים יותר כי הנהיגה שם מהירה יותר, ולכן לעיתים אין סימון במקומות הללו. בדרך כלל מעברים כאלו נמצאים מול בתי ספר, מבני ציבור או מרכזי קניות שבהם זורמים הולכי רגל.
מעבר מוגבה הוא מעבר שהוא בגובה המדרכה, ללא מדרגה. מדרכה פירושה המשטח שבו הולכים בני אדם בצד הכביש. מעברים אלה נוחים לנכים, לרוכבי אופניים ולבעלי עגלות תינוק. ההגבהה גם פועלת כפס האטה ומאלצת נהגים להוריד מהירות לפני המעבר. צומת מוגבה מרים את כל שטח הצומת לגובה המדרכה, וכך משפר את הנגישות והבטיחות לכל הולכי הרגל.
בתכנון העיר יש לעתים התנגשויות בין תנועת כלי הרכב ותנועת ההולכים. לעתים ניתנת אפשרות לפנייה ימינה חופשית, וזה מקצר תורים לרכבים אך מאלץ הולכי רגל לסטות ממסלולם ולהאריך את דרכם. כבישים רחבים יוצרים מעברי חצייה ארוכים. לעיתים מחלקים מעבר לחציה על ידי אי תנועה, אך זה מאלץ הולכי רגל לחכות במרכז הכביש.
דוגמה בולטת לכך היא מעבר החצייה הגדול וההומה בשיבויה, טוקיו, שבו חוצים המונים בו זמנית.

מעבר חצייה הוא מקום בטוח לחצות בו את הכביש.
לעתים הוא ליד צומת עם רמזור. רמזורים מראים מתי לחצות.
בישראל מסמנים את המעבר בפסי זברה, פסים לבנים ושחורים על הכביש.
נהגים חייבים לתת זכות קדימה להולכים רגל.
יש גם מעברים באמצע הרחוב. אלה נמצאים מול בתי ספר או חנויות.
מעבר מוגבה מיועד להיות בגובה המדרכה. מדרכה היא המקום שבו הולכים ברחוב. מעבר כזה טוב לכיסא גלגלים, אופניים ועגלות. הוא גם גורם למכוניות לנהוג לאט יותר.
בתכנון עיר שואפים להקל על המכוניות וגם על ההולכים. לפעמים זה קורה בקושי. פניה ימינה חופשית למכוניות יכולה להאריך את הדרך להולכי הרגל. כבישים רחבים יוצרים חצייה ארוכה. יש מקומות שבהם המוני אנשים חוצים ביחד, כמו מעבר שיבויה בטוקיו.