מעילה

מעילה היא הונאה שנעשית תוך ניצול שבירת אמון מיוחד. אמון זה ניתן למישהו בגלל תפקידו או מעמדו, למשל גישה למידע סודי או לסמכויות מיוחדות.

המועל שונה מרמאי רגיל בכך שהוא קיבל אמון מראש. מעילה בדרך כלל כוללת הסתרה של המעשים, ולכן היא נבדלת מגניבה פשוטה.

אנשים או גופים שנפגעו ממעילה חשים פגיעה קשה, חשדנות ואובדן אמון במוסדות ובאנשים. המעילה נחשבת להפרה חמורה של הנורמות החברתיות, ובתי המשפט נוהגים להחמיר בעונשים כלפי מי שנמצא אשם.

בחוק אין חובה כללית לחברות לדווח למשטרה אם גילו מעילה. ברוב המקרים של גופים שאינם בנקים, התיקים נסגרים בתוך הארגון. זה קורה בגלל חשש לפגיעה במוניטין ורצון להחזיר כספים במהירות.

לגבי בנקים המצב שונה: מאז תיקון פקודת הבנקאות ב-2004 הבנקים חייבים לדווח על חשד למעילה. הדיווח נעשה גם אל המבקר הפנימי (האחראי על בדיקות פנימיות) וגם אל מפקח על הבנקים (הרשויות המפקחות על המערכת).

אחת הפרשות החמורות בישראל הייתה מעילה בבנק למסחר. היקפה הוערך בכרבע מיליארד שקלים.

מעילה היא הונאה שמתרחשת כשמישהו ניצל אמון. אמון זה הוא כשהפקיד או העובד קיבל גישה מיוחדת.

מעילה שונה מגניבה רגילה, כי המועל מסתיר את מעשיו אחרי שקיבל אמון.

אנשים שמגלים מעילה מרגישים פגועים ומאוכזבים. זה גורם לאיבוד אמון באנשים ובמוסדות.

חברות רבות לא מדווחות למשטרה כשמגלות מעילה. הן מנסות לסגור את העניין בעצמן כדי לשמור על השם ולהשיב כסף.

לבנקים יש חוק מאז 2004. החוק אומר שעל הבנק לדווח על חשד למעילה למבקר הפנימי (האדם שבודק את עבודת הבנק) ולמפקח על הבנקים.

קרה גם מקרה גדול בישראל. במעילה בבנק למסחר נעלמו בערך רבע מיליארד שקלים.