מעלות-תרשיחא

מעלות-תרשיחא (בערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר מעורבת (עיר שבה חיים יחד יהודים וערבים) בצפון ישראל, כמה קילומטרים מהגבול עם לבנון. העיר נמצאת בגובה כ-600 מטרים. סביב 64% מהתושבים הם יהודים, וכ-21% הם ערבים מוסלמים ונוצרים. מעלות הוכרזה כעיר בשנת 1995. ראש העיר כיום הוא מוטי בן דוד.

היישוב תרשיחא מוזכר כבר במאות ה-12, 13 בתעודות ממלחמות הצלבנים. על פי מסורות מקומיות השם קשור ל"הר הלענה" או לדמות אגדה של שייח'. בתקופת הצלבנים התקיימו באזור קרבות בין נוצרים למוסלמים.

במאה ה-18 בוצעו באזור שינויים באוכלוסייה על ידי מנהיגים מקומיים. במאה ה-19 תיארו מבקרים את העיירה כמקום גדול עם רוב מוסלמי ומיעוט נוצרי, מסגדים וכנסייה חדשה.

במפקד 1931 נמנו אלפי תושבים ותשתית חקלאית רחבה סביב הכפר. האזור היה ידוע בגידולי טבק, זיתים ופירות, ובאומנויות כמו יצור סכינים ומסגרות. בשנות ה-30 וה-40 נרשמו גם אירועי אלימות ופעילות של כנופיות סוחרי גבול.

במלחמה של 1948 התקיימו קרבות במקום. חלק גדול מהתושבים עזב את הכפר אחרי כיבושו באוקטובר 1948. בחורף שנות ה־40, 50 החלו להתיישב במקום עולים יהודים, בעיקר מרומניה.

בשנות ה-50 הוקם יישוב יהודי בשם "מעלות" ליד תרשיחא. חלק מבתי התושבים הערביים הועברו לעולים, והוקמו מעברה ומסגרות דיור חדשות לעולים ממדינות שונות. מאז הושלמו תכניות בנייה ותשתיות, ובשנות ה-60 התחילו להיווצר תעשייה ומרכז מסחרי.

בשנת 1962 הוכרז על הקמת מועצה מקומית משותפת למעלות ותרשיחא. מועצה זו הפכה בהמשך לעיר משותפת, וב-1995 הוכרזה מעלות-תרשיחא כעיר.

תהליך סגירת המעברות והעברתם של תושבים לדירות ארך מספר שנים. תושבים רבים סירבו בתחילה לעבור מחוסר יכולת לשלם שכר דירה גבוה יותר.

בעשורים האחרונים גדלה האוכלוסייה, בעיקר עקב עלייה מברית המועצות לשעבר. העיר כוללת קהילות דתיות שונות; היו בה רבנים בולטים, ואחד נבחר בדצמבר 2015.

בחורף קריר וגשום. לעיתים יש שלג. בקיץ מזג האוויר חם ונוח, עם לחות נמוכה יחסית.

במחצית השנייה של שנות ה-60 נוסדו מפעלי תעשייה כדי להקטין אבטלה. בין המפעלים היו מפעלים לייצור ביגוד, מוצרי נירוסטה וציוד תעשייתי. מפעלים חדשים סיפקו מקומות עבודה אך חלקם נסגרו. מרכז מסחרי נפתח ב-1965.

רוב התעסוקה בתחילת הדרך הייתה עבודות יזומות (עבודות זמניות ומסובסדות). הן גרמו לשביתות ומאבקי עבודה בשנות ה-60. חלק מהשביתות הובילו להסדרים והכשרות מקצועיות.

באייר 1974 אירע ביישוב אירוע טרור קשה הידוע כ"אסון מעלות", שבו נהרגו עשרות אנשים. בעקבות זאת הוקמו מוסדות דתיים וחינוכיים. בשנת 1979 התרחשה ניסיון פגיעה בבית הבראה שזוהה והושמד על ידי מגיני המקום. במלחמת לבנון השנייה (2006) נפגעו אזורים בעיר מהפצצות רקטיות. בשנת 2024 העיר הופגזה במהלך מבצע חצי הצפון; היו פגיעות במבנים וגם נפגע מוות של תושב בתרשיחא.

בעיר פעלו בתי ספר ממלכתיים, דתיים וחרדיים מאז סוף שנות ה-50. מערכת החינוך התפתחה והכילה גם מרכזים להשכלה למבוגרים ותכניות חינוך בלתי פורמלי. פעלו תנועות נוער ומרכזי התנדבות.

מעלות-תרשיחא מארחת פסטיבלים, ביניהם "אבן בגליל" שבו פסלים מוצבים ברחבי העיר. פועלות תזמורת אנדלוסית ולהקות מקומיות. ב-2011 נחנך היכל תרבות וב-2012 נפתח קניון.

המוזיאון מציג את סיפור הקמת היישוב ואת חיי המתיישבים הראשונים. המבנים משוחזרים ומשקפים מגורי עולים מצפון אפריקה. המבקרים רואים בתים משוחזרים ובעלי מלאכה שהביאו עמם התרבות והמקצועות.

רשויות מקומיות שונות הנהיגו את העיר לאורך השנים. כיום ראש העיר הוא מוטי בן דוד.

למעלות קשרים עירוניים מחוץ למדינה עם ערים תאומות.

מעלות-תרשיחא היא עיר בצפון הארץ. היא קרובה לגבול לבנון. העיר יושבת על גובה של כ-600 מטרים. כאן חיים יחד יהודים וערבים. זה נקרא עיר מעורבת (עיר שבה קבוצות שונות גרות ביחד). מעלות הוכרזה כעיר בשנת 1995.

מקום זה קיים כבר לפני מאות שנים. בזמנים שונים גרו כאן מוסלמים ונוצרים. בתקופות קדומות היו גם קרבות באזור.

במאות הקודמות היו בכפר מטעים, עצי זית וכנסיות ומסגדים.

ב-1931 חיו כאן כמה אלפים. אנשים עבדו בחקלאות ובמלאכה, כמו יצור סכינים.

ב-1948 קרו קרבות והרבה תושבים עזבו. לאחר המלחמה הגיעו עולים יהודים לבנות כפר חדש בסביבה.

בשנות ה-50 נבנו בתים חדשים לעולים. הקימו גם מעברה (מעברה הוא מקום זמני למגורי עולים) ומפעלים.

בשנות ה-60 הוקמה מועצה משותפת למעלות ולתרשיחא. אחר כך המקום קיבל מעמד של עיר.

בשנת 1974 קרה אירוע טרור קשה בעיר. בשנת 2006 ובשנת 2024 העיר הופגזה מרקטות. יש צער אבל גם הרבה אנשים ועדות שעוזרות אחד לשני.

יש בתי ספר מסוגים שונים. בעיר פסטיבלים כמו "אבן בגליל". יש מוזיאון שמראה איך חיו המתיישבים הראשונים.

בחורף קר ולעיתים יורד שלג. בקיץ חם ונעים.

במעלות היו מפעלים וחנויות שיצרו עבודה. לפעמים היו קשיים במציאת עבודה, והאנשים חיפשו פתרונות ומקצועות חדשים.