מעמד הוא קבוצת אנשים שיש לה מצב חברתי דומה. המושג הגיע מההגות החברתית בסוף המאה ה-18 וקיבל דחיפה אחרי המהפכה הצרפתית.
המונח הנפוץ ביותר הוא "מעמד כלכלי". זהו סטטוס המבוסס על עושר (כמה נכסים וכמה הכנסה). חוקרים בדרך כלל מבחינים בשלושה מעמדות עיקריים: בורגנות, בעלי רכוש ותעשיינים (אנשי הון), מעמד הביניים, בעלי מקצועות חופשיים ופקידים, ומעמד הפועלים או פרולטריון, אנשים שעובדים במשמרות או במפעלים.
הגדרת מעמד הביניים שנויה במחלוקת בישראל. מחאת 2011 הביאה לכך שהשיח הציבורי התרכז בחוסנו הכלכלי של השכבה הזאת. מדדים שונים נותנים תמונה שונה: חלק מהחוקרים מגדירים מעמד בינוני לפי טווח הכנסה רחב, וחלקם מצמצמים אותו לנתונים של הכנסה חציונית.
יש חוקרים שרואים את היחסים בין מעמדות כיחסי שליטה וניצול. תאוריה מרקסיסטית טוענת שבעלי ההון מרוויחים מעבודת הפועלים. גישות אחרות, פונקציונליסטיות, רואות בכל מעמד תרומה שונה לתפקוד החברה.
מרקס קבע שמעמד נקבע לפי יחס הקבוצה לאמצעי הייצור. אמצעי הייצור הם הכלים, המפעלים והקרקעות שדרכם מייצרים סחורות. לפי מרקס, בעלי האמצעים מרוויחים עודף מהעבודה של הפועלים. במרקסיזם יש גם הבדל בין גורמים אובייקטיביים (תנאים חומריים) לבין גורמים סובייקטיביים, ההכרה שקהילה מרגישה לגבי מעמדה. "הכרת מעמד" היא כשהקבוצה מתחילה לפעול יחד כדי לשנות את מצבם.
מכס ובר הגיב למרקס ואמר שריבוד חברתי מורכב משלושה ממדים: מעמד כלכלי (כסף ונכסים), סטטוס (כבוד ותדמית חברתית), ועצמה פוליטית (יכולת להשפיע על מדיניות). לכל אחד מהם יש השפעה על סיכויי החיים של האדם.
זאת אומרת: לא רק כסף קובע. הון תרבותי, כמו השכלה, טעמים וידע תרבותי, יכול להקנות מעמד חברתי גם בלי הרבה רכוש. המוצא האתני של אדם יכול להשפיע גם הוא על הסטטוס וההזדמנויות שלו.
בחברות שונות ההיררכיות נראות אחרת. בהודו יש מערכת הקאסטות, קבוצות שהן בדרך כלל בלתי-ניידות חברתית. בחברות אחרות, כמו באירופה הפיאודלית בעבר, היו הכרעות מעמדיות שנקבעו בחוק.
מעמד הוא קבוצה של אנשים עם מיקום חברתי דומה. המושג קיים מאז סוף המאה ה-18.
מעמד כלכלי אומר כמה כסף ונכסים יש לאנשים. מדברים על שלוש קבוצות עיקריות: עשירים (בעלי הון), מעמד הביניים, ועובדים (פועלים).
יש מי שחושב שהעשירים מפעילים כוח כלכלי. יש אחרים שאומרים שכל קבוצה תורמת לחברה בדרכה.
מרקס אמר שיש שני צדדים עיקריים: אנשים שמחזיקים בכלים ובמפעלים, ואנשים שעובדים. אלו שמחזיקים בכלים מרוויחים מהעבודה של העובדים.
מקס ובר אמר שיש גם סטטוס (כבוד) וכוח פוליטי שמשפיעים על החיים. בחלק מהחברות, כמו הודו בעבר, יש קבוצות קשוחות שלא קל לעזוב.
חיות גם יוצרות מדרג חברתי, ממש כמו חברות של בני אדם.
תגובות גולשים