מערכת דו-מפלגתית

מערכת דו-מפלגתית היא מערכת פוליטית שבה שתי מפלגות עיקריות זוכות ברוב המושבים בפרלמנט באופן קבוע. זה לא אומר שיש רק שתי מפלגות; עדיין יכולים להיות מפלגות קטנות ונציגים בודדים, אך השפעתם נמוכה.

מדינות עם מערכת כזו כוללות את ארצות הברית, בריטניה, הודו, ומלטה, וכן כמה מדינות בדרום אמריקה.

המפלגה שזכתה לרוב בפרלמנט נקראת "מפלגת הרוב". מנהיג המפלגה הוא מנהיג הרוב. האחראי על משמעת הסיעה נקרא מצליף הרוב. המפלגה השנייה הגדולה מכונה "מפלגת המיעוט", עם מנהיג ומצליף משל עצמם.

בדמוקרטיות פרלמנטריות הרשות המבצעת (הממשלה) צומחת מתוך הרשות המחוקקת (הפרלמנט). ראש הממשלה בדרך כלל הוא מנהיג המפלגה הגדולה ביותר, ולרוב ממשלתה מגיעה מהמפלגה שזכתה ברוב.

בדמוקרטיה נשיאותית הנשיא, שהוא ראש הרשות המבצעת, נבחר באופן נפרד על ידי העם. לפעמים הנשיא שייך למפלגה אחרת מהמפלגה שיש לה רוב בפרלמנט. מצב כזה עלול לגרום לחיכוכים בין הרשויות, כפי שקורה בארצות הברית. יש יוצאות דופן, כמו מדינות משולבות שבהן הנשיא נבחר בנפרד אך בוחר את שריו מתוך הפרלמנט, למשל בצרפת.

קיום שתי מפלגות גדולות שעומדות לסירוגין בראש השלטון עשוי לתרום ליציבות. אין צורך בדרך כלל ביצירת קואליציות חיצוניות כדי להשיג רוב בפרלמנט. יחד עם זאת, כל מפלגה גדולה יכולה להכיל בתוך עצמה זרמים ודעות שונות, כך שהרכב הפנימי שלה יכול להזכיר קואליציה.
בדרך כלל שתי המפלגות הגדולות מזוהות עם מרכז שמאל ומרכז ימין במידה מסוימת.

אחת הסיבות העיקריות להיווצרות מערכת דו-מפלגתית היא שיטת הבחירות אזורית-רובנית. שיטה זו משמעותה שבכל אזור נבחר נציג אחד בלבד, והמועמד שזוכה במספר הקולות הגדול ביותר נבחר. בתנאים כאלה בוחרים לעתים טקטית עבור מועמדי פשרה של המפלגות הגדולות, ולפיכך מועמדים קטנים מתקשים לזכות.
כמו כן, אם האוכלוסייה מאופיינת באחידות יחסית בדעותיה, היא עלולה להתלכד סביב שתי מפלגות עיקריות בלבד.

- יציבות שלטונית יחסית, בגלל חוסר תלות בקואליציות חיצוניות.

- מפלגות קטנות ונקודות מבט מיוחדות עלולות להישאר ללא השפעה משמעותית.

מערכת דו-מפלגתית היא מצב שבו שתי מפלגות גדולות שולטות כמעט תמיד בפרלמנט. מפלגה היא קבוצה של בני אדם שרוצים לחוקק חוקים יחד.

עדיין יכולים להיות מפלגות קטנות. למפלגות הקטנות יש בדרך כלל פחות כוח.

המפלגה שנמצאת ברוב נקראת מפלגת הרוב. יש לה מנהיג ואדם שאחראי על משמעת הסיעה. המפלגה השנייה נקראת מפלגת המיעוט.

במדינות פרלמנטריות הממשלה נוצרת מהפרלמנט. ראש הממשלה בדרך כלל הוא מנהיג המפלגה הגדולה.

בנשיאות, הנשיא נבחר בנפרד על ידי העם. לפעמים הנשיא שייך למפלגה אחרת מהפרלמנט. זה עלול להקשות על קבלת החלטות.
יש מדינות שבהן הנשיא בוחר את השרים מתוך הפרלמנט.

שתי מפלגות גדולות עוזרות להשאיר את המערכת יציבה. בדרך כלל אחת מהן יותר שמאל ומעלה יותר ימינה.

שיטת בחירות אזורית-רובנית היא סיבה חשובה. שיטה זו אומרת שבעודף הקולות נבחר נציג אחד בכל אזור. בגלל זה קל יותר לשתי מפלגות לשמור על כוח.

- יציבות ופחות צורך בקואליציות מורכבות.

- מפלגות קטנות עשויות להישאר בלי השפעה.