מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה הייתה מערכה ימית עיקרית בין גרמניה לבריטניה. מטרת גרמניה הייתה לפגוע בקווי האספקה של בריטניה כדי להטיל הסגר ימי ולחלש את הכלכלה והיכולת הצבאית שלה.
הצוללת הייתה חידוש טכנולוגי חשוב במלחמה. בתחילת המאה ה-20 פותחו דגמים שפעלו היטב, וגרמניה למדה מהניסיון של מדינות אחרות. נוצרו צוללות לטווח ארוך ("מים כחולים"), צוללות חוף (UB) וצוללות להנחת מוקשים (UC).
הקצונה הימית חשבה תחילה שהצוללות מיועדות בעיקר להגנה. חלק מהמפקדים, כמו ג'קי פישר, ראו בהן כלי התקפי שיכול לשנות את כללי המלחמה. גרמניה בתחילת המלחמה החזיקה בצוללות מועטות יחסית.
בריטניה הטילה הסגר "מרחוק" על גרמניה. הצי הבריטי שלט בנתיבי היציאה מהים הצפוני, והגרמנים חיפשו תגובה שלא תחשוף את צי השטח שלהם. הצוללות סיפקו תשובה מתאימה.
הצוללות הגרמניות יצאו לסיורים ראשונים באוגוסט 1914. ההצלחה הראשונה הגדולה הייתה הטבעת הסיירת הפתעית על ידי U-21 וסדרת הטביעות המפורסמות של U-9 בספטמבר 1914. התוצאות עוררו את הבריטים ושינו את ההערכה לצוללות.
גרמניה השתמשה גם באוניות פשיטה, סיירות ואוניות סוחר מחומשות, לפגוע בסחר הבריטי. דוגמה בולטת הייתה הסיירת Amden שפעלה באוקיינוס ההודי.
בתחילה הצוללות שמרו על כללי מלחמה והתריעו לפני תקיפה. בשנה הראשונה זה השתנה: צוללות החלו לתקוף אוניות סוחר ללא אזהרה, מה שהוביל להחרפת המחלוקות הבינלאומיות.
גרמניה הכריזה על אזורי מלחמה סביב האיים הבריטיים והחלה בשלב מסוים למדיניות של הטבעות ללא אזהרה. ההטבעות גדלו במהירות והגיעו לכמה מאות אלפי טונות בחודשים מסוימים.
במאי 1915 טובעה אוניית הנוסעים לוסיטניה על ידי הצוללת U-20. האונייה טבעה בתוך דקות ורבים, כולל אזרחים אמריקנים, נספו. האירוע עורר זעם בינלאומי והשפיע על דעת הקהל בארצות הברית.
הטבעת אוניות נוסעים נוספות ופגיעות אמריקנים הובילו למחאות. בקיץ 1915 הגבילו הגרמנים את הלוחמה הבלתי מוגבלת והצהירו על כללים חדשים להפעלת הצוללות.
הבריטים ניסו אמצעים שונים להתגונן. אוניות פתיון "Q" הוסבו כדי לפתות צוללות ולהטביען. הן הטביעו מספר מצומצם של צוללות אך לא פתרו את הבעיה לגמרי.
הפעילות התרחבה גם לים התיכון, שם פעלו צוללות גרמניות לסייע לאימפריה העות'מאנית ולפגוע בתנועת הבריטים סביב תעלת סואץ.
כמה מפקדים זכו להישגים גדולים, למשל לותאר פון ארנאולד (U-35) שהטביע כמות גדולה של ספינות, ופעל לעיתים לפי כללי ה"עצירה והוצאה" לפני הטביעה.
נוסה שימוש בצוללות למסחר כדי לשבור את ההסגר. דויטשלנד הפליגה לארצות הברית בהצלחה כספית ותעמולתית, אך מאמצים אלה הופסקו מאוחר יותר.
הגרמנים חידשו את הלוחמה הבלתי מוגבלת בתחילת 1917. ההטבעות עלו ושוב גבר החשש של הבריטים מפגיעה באספקה. בארצות הברית גברה התמיכה נגד גרמניה.
הבריטים ניסו פיתרונות רבים. שיטות יעילות היו איחוד אוניות לשיירות, ליווי על ידי אוניות מלחמה, ושילוב אמצעים נוספים. שיטה זו התממשה בהדרגה ב-1917.
השיירות, שינוי טקטיקות הליווי ושחיקת הכוח של הצוללות הורידו בהדרגה את ההטבעות. בסוף המלחמה נחלשה היכולת הגרמנית למוטט את המסחר הימי הבריטי.
ב-1918 הפליגו צוללות גרמניות ארוכות טווח לחופי ארצות הברית. U-151 ו-U-152 הפעילו מוקשים, תקפו מפרשיות וניסו לפגוע בקווי תקשורת.
בסתיו 1918 ירדו ההטבעות מאוד. גרמניה הפסיקה את הלוחמה הבלתי מוגבלת והחזירה צוללות לבסיסיה לפני תום המלחמה. ב-11 בנובמבר נחתמה שביתת הנשק.
על פי תנאי שביתת הנשק הוסרו רוב הצוללות הגרמניות ונמסרו לבעלות הברית. חלקן נאסרו לגרמניה לפי ההסכמים שלאחר המלחמה.
המערכה הימית הראתה עד כמה יכולת טכנולוגית חדשה יכולה לשנות מלחמה. הצלחת הצוללות הציגה סכנה אמיתית, אך בסופו של דבר אמצעי הגנה ושינויים טקטיים השיבו את יתרון הים לידיים של בעלות הברית.
במלחמת העולם הראשונה גרמניה ניסתה לחנוק את בריטניה בים. היא תקפה ספינות מסחר כדי לעצור אספקה.
צוללת היא ספינה שיודעת לשקוע ולטבוע במים. תחילה חשבו שהן לא יעבדו טוב.
גרמנים שלחו צוללות לים הצפוני. U-21 ו-U-9 הטביעו ספינות בריטיות והפכו לידיעות גדולות.
בהתחלה צוללות נזהרו והתריעו לפני התקיפה. אחר כך תקפו גם בלי אזהרה.
גרמניה הכריזה על ירי בלי אזהרה סביב האיים הבריטיים. זה כעס מדינות רבות.
אוניית הנוסעים לוסיטניה הוטבעה בידי U-20. רבים נפגעו, כולל אזרחים אמריקאיים.
הגרמנים השתמשו בספינות פשיטה לתקוף אוניות סוחר. הבריטים השתמשו גם באוניות פיתיון, "Q", כדי להפתיע צוללות.
צוללות פעלו גם בים התיכון. היו צוללות שניסו להעביר סחורות לאמריקה, כמו דויטשלנד.
הבריטים גירסו אוניות בקבוצות יחד, שיירות. זה עזר להגן על המטען ולהפחית הטבעות.
בסוף המלחמה הצוללות לא הצליחו לשבור את בריטניה. אחרי שביתת הנשק הגרמנים מסרו את הצוללות.
מידע קצר זה מציג את הרעיונות המרכזיים של מערכה ימית חשובה במלחמת העולם הראשונה.
תגובות גולשים