מערכת השמיעה מאפשרת לשמוע ולעזור למוח להבין קול.
גל קול הוא התנועה של אוויר. מערכת השמיעה משנה את הגל לאות שמוח יכול לקרוא.
האוזן מורכבת משלושה חלקים: חיצונית, תיכונה ופנימית.
האפרכסת היא החלק החיצוני שאוספת קול. הקול עובר לתעלת השמע ולעור התוף.
עור התוף רוטט והרעידות עוברות בשלוש עצמות קטנטנות: פטיש, סדן וארכוף. עצמות אלה מחזקות את הקול.
יש גם שרירים שמגינים מפני צלילים חזקים.
בתוך הגולגולת נמצא השבלול (cochlea). השבלול הוא גלגול מלא נוזלים.
הנוזל נע כשהקול נכנס וזה מזיז קרומים בתוך השבלול.
באמצע השבלול נמצא איבר קורטי. שם יש תאי שערה, תאים עם ריסים דקים.
הריסים נעים ופותחים תעלות שמכניסות יונים. זה יוצר אות חשמלי שנשלח למוח.
יש תאי שערה פנימיים ושחיצוניים. הפנימיים שולחים את רוב המידע למוח.
הקרום בבזלרי רועד במקומות שונים לפי תדר. זה עוזר לזהות אם הקול גבוה או נמוך.
עוצמה רבה גורמת ליותר תעלות להיפתח, והמוח מקבל אות חזק יותר.
המוח משווה הבדלים בזמן ובעוצמה בין שתי האוזניים כדי לדעת מאיפה הקול מגיע.
במוח יש אזור שמטפל בקולות. אצל מי שלומד מוזיקה אזור זה חזק יותר.
המוח גם לומד לחזות צלילים ולשים לב להפתעות.
רופאים בודקים שמיעה בעזרת קולן ותנועות על הראש (מבחני רינה ובר).
יש מחלות וזיהומים שיכולים לפגוע בשמיעה.
גם הזקנה יכולה להפחית שמיעה, בעיקר לצלילים גבוהים.
= שמיעה ורגשות
מוזיקה יכולה לגרום להנאה ולצמרמורת. שינויים פתאומיים במוזיקה יוצרים את התחושות האלה.
גל קול הוא התנועה של אוויר. מערכת השמיעה משנה את הגל לאות שמוח יכול לקרוא.
האוזן מורכבת משלושה חלקים: חיצונית, תיכונה ופנימית.
האפרכסת היא החלק החיצוני שאוספת קול. הקול עובר לתעלת השמע ולעור התוף.
עור התוף רוטט והרעידות עוברות בשלוש עצמות קטנטנות: פטיש, סדן וארכוף. עצמות אלה מחזקות את הקול.
יש גם שרירים שמגינים מפני צלילים חזקים.
בתוך הגולגולת נמצא השבלול (cochlea). השבלול הוא גלגול מלא נוזלים.
הנוזל נע כשהקול נכנס וזה מזיז קרומים בתוך השבלול.
באמצע השבלול נמצא איבר קורטי. שם יש תאי שערה, תאים עם ריסים דקים.
הריסים נעים ופותחים תעלות שמכניסות יונים. זה יוצר אות חשמלי שנשלח למוח.
יש תאי שערה פנימיים ושחיצוניים. הפנימיים שולחים את רוב המידע למוח.
הקרום בבזלרי רועד במקומות שונים לפי תדר. זה עוזר לזהות אם הקול גבוה או נמוך.
עוצמה רבה גורמת ליותר תעלות להיפתח, והמוח מקבל אות חזק יותר.
המוח משווה הבדלים בזמן ובעוצמה בין שתי האוזניים כדי לדעת מאיפה הקול מגיע.
במוח יש אזור שמטפל בקולות. אצל מי שלומד מוזיקה אזור זה חזק יותר.
המוח גם לומד לחזות צלילים ולשים לב להפתעות.
רופאים בודקים שמיעה בעזרת קולן ותנועות על הראש (מבחני רינה ובר).
יש מחלות וזיהומים שיכולים לפגוע בשמיעה.
גם הזקנה יכולה להפחית שמיעה, בעיקר לצלילים גבוהים.
= שמיעה ורגשות
מוזיקה יכולה לגרום להנאה ולצמרמורת. שינויים פתאומיים במוזיקה יוצרים את התחושות האלה.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים