מערת אליהו

מערת אליהו היא מערה בצלע הר הכרמל בחיפה. לפי המסורת העממית, אליהו הנביא הסתתר בה בבריחתו מפני אחאב. על פי המחקר הארכאולוגי המערה שימשה בתקופה הרומית כמקום פולחן מצרי.

המערה קדושה ליהודים, לנוצרים, למוסלמים ולדרוזים. מבקרים רבים מגיעים אליה בעיקר מתושבי חיפה, טבריה וצפת בחודש אב, ביום ראשון שאחרי שבת נחמו. בביקור נוהגים לתלות פרוכות בקיר הדרומי, להטמין פתקאות בקירות, ולהדליק נרות מחוץ למערה לתפילות לרפואה ולזיווגים.

ייתכן שהמקום הוקדש כבר בראשית התקופה הביזנטית. תיעודים היסטוריים מפריכים חלק מדרישות הקבר שייחסו לכאן אלישע. בתחילת המאה ה-17 ניסו נזירים כרמליתים להתבסס במקום, וקיימת מסורת על נסיונות קדוש מאורגנים של נזירים באזור. התקיימו מתחים מקומיים על הזכויות במערה, ובהם מחלוקות בשנות ה־1950 שהצריכו פתרונות משותפים.

המערה נמצאת בין שכונת בת גלים למנזר סטלה מאריס. אפשר להגיע אליה משדרות ההגנה ומרחוב אלנבי, בשביל נוח הכולל מדרגות. המערה חצובה בסלע כחלל גדול עם גומחה דרומה. אורכה כ־14.40 מטרים והיא מחולקת כיום לחלק גברים ולחלק נשים. רוחבה כ־8 מטרים וגובהה כ־5 מטרים. בקיר המערבי קיים חדר חצוב קטן.

הערבים מכנים את המקום "אלח'צ'ר" (אל־ח'דר), שפירושו "הירוק". לפי המסורת המקומית זאת כינוי לאליהו, שמסמלים אותו כ"חי וירוק תמיד". עד 1948 הייתה המערה קדש מוסלמי‑סופי (סוּפִי = זרם באיסלאם המדגיש חוויות רוחניות), אשר אפשר גם למתפללים אחרים לבוא.

הנוצרים האירופיים כינו את האתר "מדרש הנביאים" בהנחה שהוא שימש ללימוד תלמידיו של אליהו. את המקום תיעדו נוסעים ועולי רגל יהודים כבר בימי הביניים.

במסורת היהודית נהגו לראות במערה מקום שעשוי לסייע לחולים, ובמיוחד לחולי רוח (חולי נפש), שנאמר ששהות במקום עשויה להביא ריפוי רוחני. הנביא מלאכי נחשב לנביא שיציין את שובו של אליהו לפני ימי הדין, ומסורת זו הקשרה את המערה לציפייה לגאולה.

במערה ובקירותיה נמצאו חריטות, ביניהן ציור מנורת שבעת הקנים וכתובת עברית "יצחק בן כומה". בימי הביניים עלו אליה עולי רגל יהודים, וחלק מהמבקרים תיארו חוויות דתיות עזות במקום.

בשנות ה־60 תועדו כ־150 כתובות חרותות במערה, רובן ביוונית. מחקרים מודרניים מִתְּּאימים את ראשית הכתובות הפולחניות למאה הראשונה והשנייה לספירה, בהתבסס על פלאוגרפיה (חקר צורת הכתב). בתחילת שנות ה־20 של המאה ה־21 ערכה רשות העתיקות פרויקט שימור, שבו נמצא כ־15 כתובות יווניות חדשות והמקום שוקם ונוקה.

במערה ובכניסה אליה נראים פריטים בולטים: הכתובת "יצחק בן כומה", חריטת מנורת שבעת הקנים, תמונת פנים המערה משנת 1910, כיסא אליהו בכניסה ועזרת הנשים בפנים.

מערת אליהו היא מערה על הר הכרמל בחיפה. אליהו הנביא, נביא = אדם שמדבר בשם אלוהים, לפי המסורת הסתתר שם.

המערה קדושה לאנשים דתיים יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. מבקרים מדליקים נרות. הם שמים פתקאות בקירות ומבקשים בריאות ומשפחה.

אנשים ביקרו במערה כבר לפני מאות שנים. נזירים נוצריים ניסו לגור בסביבה במאה ה־17. היו מדי פעם מחלוקות על הזכויות במקום.

המערה גדולה ויש בה שני חלקים: לגברים ולנשים. יש בדרך מדרגות.
השם הערבי של המקום הוא אלח'צ'ר. אלח'צ'ר פירושו "הירוק".

חלק מהיהודים האמינו שהביקור במערה עוזר לחולים. חולים = אנשים שלא מרגישים טוב. עולי רגל בימי הביניים באו גם הם למערה. בקירות יש חריטות של מנורה וכתובת בעברית. כתובת = כתיבה על הקיר.

חוקרים מצאו במערה הרבה כתובות ביוונית. בשנים האחרונות מצאו כתובות חדשות ושיפצו את המערה.

במקום יש פריטים ותמונות כמו כיסא אליהו ומנורת שבעת הקנים.