מצלול (ספרות)

מִצְלוֹל הוא שימוש בצלילי מילים בשירה ובפרוזה, פחות בעזרת המשמעות. מבחינה טכנית זה כולל גם חריזה, אך ברוב הדיונים החריזה מופרדת כאמצעי עצמאי.


מילה או צירוף שמחקים צליל. למשל 'זמזום' מזכיר את צליל הדבורה. בשירה משתמשים במילה כזו כדי להדגיש קבוצת מילים קרובות שבאות באותו צליל.

חזרה על צליל או צירוף צלילים במספר מילים קרובות. בדרך-כלל זה עיצור חוזר, כמו ב'חן וחסד' או 'גד גדוד יגודנו'. האליטרציה עזרה בשירה עתיקה לזכור טקסטים ולהעניק יופי לשמיעה.

חזרה על אותו דפוס תנועות, עם עיצורים שונים. דוגמה: 'טָלֶה רָעֵב', החזרה על צמד התנועות. אסוננס משמש להדגשת דימויים בשירה העברית, לדוגמה אצל מאיר ויזלטיר.

חזרה על מבנה עיצורים, עם תנועות שונות. דוגמות: 'חֶרֶשׁ חָרַשׁ הַחוֹרֵשׁ' או 'צרצר מצרצר'. קונסוננס פחות נפוץ בעברית בגלל מבנה השורשים במילים, אך נמצא בשירה באנגלית. למשל אוון השתמש בו כדי להדגיש שבירה בשיריםיו על מלחמת העולם הראשונה.

צירוף של מילים שנשמעות דומות אך משמעותן שונה, ולעיתים מנוגדת.

מִצְלוֹל הוא להשתמש בצלילים של מילים כדי לייצר אפקט מוזיקלי.


מילה שמחקה צליל. למשל 'זמזום' כמו דבורה.

חזרה על אותו צליל בתחילת מילים קרובות. דוגמה: 'חן וחסד'. זה עושה משפטים זורמים ונעימים.

חזרה על אותן תנועות, עם עיצורים שונים. דוגמה: 'טלה רעב'. זה מחזק תמונה בשיר.

חזרה על אותם עיצורים, עם תנועות שונות. דוגמה פשוטה: 'צרצר מצרצר'. זה נשמע חזק או מחוספס.

מילים שנשמעות דומות אבל משמיעות דברים שונים.