מקבת'

''מקבת'' (The Tragedy of Macbeth) הוא אחת הטרגדיות הקצרות והידועות של ויליאם שייקספיר. המחזה נכתב סביב סוף המאה ה-16 והועלה לראשונה בתחילת המאה ה-17. עלילת המחזה עוסקת בכוחה של תשוקה לשלטון ובתוצאות הבגידה והאשם.

המחזה שואב חלקית מאירועים היסטוריים כפי שתיאר ההיסטוריון הקטור בויס. יש קולות החוקרים הטוענים שחלקים הוספו מאוחר יותר על ידי התומאס מידלטון; הוורסיה היחידה שהודפסה אז היא ב״פוליו״ (אוסף מחזות חשוב) משנת 1623, ולכן יש אי-וודאות לגבי טקסט המקור המדויק.

תפקיד ליידי מקבת' נחשב לאחד התפקידים הנשים המאתגרים בתיאטרון. סביב ההצגה צמחה אמונה טפלה: שחקנים נמנעים מלומר את השם ‘‘מקבת’’ בתוך אולם התיאטרון וקוראים למחזה לעתים ״המחזה הסקוטי״.

המחזה נפתח בשלוש מכשפות (נשים שמנבאות עתידות) שמנבאות שמקבת' יהיה מלך. מקבת' ובנקו הם גנרלים למלך דנקן. בעקבות הנבואה מקבת' נעשה שרוי בשאיפה לשלטון. הוא וכירתו, ליידי מקבת', מתכננים ורוצחים את המלך דנקן, כדי שמקבת' יוכתר.

ההריגה מעוררת אשמה ופארנויה. מקבת' חושש מבנקו, שכן לנבואה נאמר שצאצאי בנקו יהיו מלכים. מקבת' מארגן רצח של בנקו, אך בנו פליאנס נמלט. רוחו של בנקו מופיעה ונוטעת עוד תחושת אשמה במקבת'.

מקבת' חוזר אל המכשפות. הן נותנות לו אזהרות מורכבות: נראה שהשלטון שלו בטוח, כי ״אף ילוד אישה לא יוכיח סכנה״, וש״יער ינוע לכיוון טירתו״. מקבת' מפרש זאת בטעות, וחוטא בהערכת המשמעות של הנבואות.

בהיעדר מקדף (אציל שקם נגדו), מקבת' פושט על טירתו ומרצח את משפחתו. ליידי מקבת' נשברת נפשית ומאבדת את שפיותה. בסוף, מקדף, שמתגלה כילוד שלא נולד בדרך רגילה (נולד בניתוח קיסרי), נהרג על ידי מקבת', או ליתר דיוק הוא הורג את מקבת' בקרב, וכך נגמר שלטונו של מקבת'. מלקולם מוכתר בסוף למלך, וסדר מוחזר לממלכה.

הטקסט המודפס בפוליו של 1623 הוא המקור הרשמי היחיד, ולכן קיימת מחלוקת האם חלקים נוספו מאוחר יותר, במיוחד קטעים עם דמויות נוספות כדוגמת הסצנות עם הקטה.

''מקבת'' הועלה בעברית לראשונה בתיאטרון הבימה ב-12 באפריל 1954, בתרגום אפרים ברוידא, עם חנה רובינא כליידי מקבת'. אחר כך הועלו הצגות חשובות בתיאטראות מרכזיים בישראל, ביניהן בהקמות שונות של התיאטרון הקאמרי וההצגות החדשות משנות ה-2000.

המחזה השפיע על אופרות ומחזות זמר; לדוגמה, ג'וזפה ורדי יצר אופרה בשם ''מקבת'' ב-1847. נבואת בנקו והסיום בהם מלקולם עולה לשלטון מקשרים את המחזה למסורת המלוכה ולדיון בענייני כוח ומוסר.

''מקבת'' הוא מחזה מפורסם של ויליאם שייקספיר. זאת סיפור על ניסיונות לכוח ותוצאות רעות.

בסיפור יש מקור היסטורי חלקי. הטקסט המודפס שומר בדפוס חשוב אחד בשם ״הפוליו״ מ-1623.

שלוש מכשפות (נשים שמנבאות עתידות) מנבאות שמקבת' יהיה מלך. מקבת' וליידי מקבת' רוצים את המלוכה מאוד. הם מתכננים והרוגים את המלך דנקן כדי שמקבת' יושבע למלך.

הדברים לא נגמרים טוב. מקבת' מתחיל לפחד ומאמין שאנשים מסביבו רוצים להפילו. הוא שולח רוצחים להרוג את חברו בנקו. בנקו נהרג, אבל בנו נמלט.

ליידי מקבת' מרגישה אשמה. היא מאבדת שקט נפשי. בסוף מקדף (אציל אמיץ) חוזר ונלחם במקבת'. מקדף הורג את מקבת' והמלך מלקולם עולה לשלטון. כך השקט חוזר למדינה.

המחזה הופיע בדפוס גדול משנת 1623. חוקרים חושבים שחלקים הוספו מאוחר יותר.

ב-12 באפריל 1954 הוצגה הפעם הראשונה בעברית בתיאטרון הבימה. מאז הועלו הצגות רבות של הסיפור בתיאטראות בישראל.

עובדה מעניינת: המלחין ג'וזפה ורדי כתב אופרה בשם ''מקבת'' ב-1847.