מקור-חסידה

מַקּוֹר-חֲסִידָה (Erodium) הוא סוג צמחי ממשפחת הגרניים. הסוג כולל כ-121 מינים בעולם, מהם כ-18 בישראל. יש בו יחידות חיים שונות: חד-שנתיים, דו-שנתיים, רב-שנתיים ולעיתים בני-שיח. מבחינה חיצונית הוא דומה לגרניון, אך שונה בפרטים מורפולוגיים חשובים.

מינים של מקור-חסידה מתפרסים מאירואסיה וצפון אפריקה ועד צ'אד, צפון ודרום אמריקה ואוסטרליה. הם נפוצים באקלים ממוזג, סובטרופי, טרופי וגם באזורים קרים כמו אלסקה וגרינלנד.

1. עירוק העלים: במקור-חסידה העורקים מסודרים בצורה מנוצה (עורקים צדדיים יוצאים לאורך העורק המרכזי). בגרניון העירוק דמוי כף יד (כל העורקים יוצאים מנקודה אחת).
2. מספר האבקנים הפוריים: בשני הסוגים יש 10 אבקנים, אך במקור-חסידה רק 5 מהם פוריים ונושאים מאבקים.
3. התפתלות המקור: בבשלת הפרודות בגרניון המקור מתגלגל כלפי מעלה בדומה לסליל שעון, בעוד שבמקור-חסידה ההתפתלות הדוקה יותר ובצורת בורג.

שמו העברי והלועזי נובע מהדמיון בין הפרי הארוך למקור החסידה. השם המדעי Erodium מגיע מיוונית: ερωδιός (hקיצור "חסידה"). השם העברי "מקור-חסידה" אומץ רשמית באמצע המאה ה-20.

הפרח דו-מיני ובעל עטיף כפול, עם עלי גביע מפורדים וחמישה עלי כותרת מפורדים. איברי הפרח מסודרים בכפולות של חמש. השחלה עילית (חלק הפרח שמתפתח לזרעים) מורכבת מחמישה עלים מאוחים.

הפרי מיוחד: הוא מפרדת שמורכבת מחמש פרודות. כל פרודה נושאת "מקור", מבנה ארוך שדומה לחוט או מקור. בעת ההבשלה הפרי נפרד לחמש יחידות נפרדות. המקור מסייע בהפצת הזרעים: חלק מהמינים נושאים זיפים פשוטים לאורך המקור, וחלק מהמינים המדבריים מפתחים מקור דמוי נוצה עם שערות משי שמקילות על ההפצה.

בכמה מינים בראש הפרודה יש שתי גומות קטנות ומתחתיהן חריצים או קמטים. הפרודות אינן נפתחות; כל פרודה מכילה אחד או שניים זרעים.

מקור-חסידה ארוך (Erodium ciconium), חד-שנתי עם מקור ארוך, נפוץ במישור החוף ובאזורים צפוןיים. פורח במרץ, מאי.

מקור-חסידה גדול (Erodium gruinum), חד-שנתי שפרחיו תכולים גדולים; מקור הפרודה יכול להגיע עד כ-11 ס"מ. פורח מפברואר עד אפריל.

מקור-חסידה גזור (Erodium cicutarium), נפוץ מאוד באזור הים-תיכוני; עליו מחולקים לעשרות אונות צרות. פורח מפברואר עד מאי.

מקור-חסידה חלמיתי (Erodium malacoides), בעל עלים פשוטים הדומים לעלי חלמית. מקור קצר יחסית.

מקור-חסידה מדברי (Erodium touchyanum) ומקור-חסידה מלבין (Erodium oxyrhinchum subsp. bryoniifolium), מינים המותאמים לאזורים יבשים; לפרודה אצל המלבין מקור מכוסה שערות דמויות נוצות.

מקור-חסידה מעוצה (Erodium arborescens), פעמים רב-שנתי או בן-שיח, בעל עלים שלמים וקירחים.

מקור-חסידה מפוצל (Erodium laciniatum), מין נפוץ במישור החוף ובנגב; עליו מחולקים לאונות רחבות.

מקור-חסידה מצוי (Erodium moschatum), נפוץ בכל הארץ, גובהו עד כ-50 ס"מ, פריחה מסוף ינואר עד סוף אפריל.

מקור-חסידה תל אביבי (Erodium telavivense), מין אנדמי בארץ, דומה למקור-חסידה גדול אך עם שערות בלוטיות.

מקור-חסידה תמים (Erodium subintegrifolium), מין ים-תיכוני נדיר ואנדמי למישור החוף. עלול להימחק בגלל פיתוח עירוני ולכן מוגדר בסכנת הכחדה.

ניתן לזהות מינים לפי צורת העלים, אורך המקור, סוג השערות על הפרודה וצבעי הפרחים. אלה מאפיינים עיקריים המסייעים בהבחנה בין המינים.

מקור-חסידה הוא שם של קבוצה של צמחים ממשפחת הגרניים. יש כ-121 מינים בעולם. בישראל גדלים כ-18 מינים.

הצמחים גדלים הרבה מקומות: אירופה, אסיה, צפון אפריקה ולעתים אפילו באזורים קרים.

לבמקור-חסידה יש פרח עם חמש חלקים וחמישה עלי כותרת. השחלה (החלק שמהופך לזרעים) גבוהה יותר בפרח. הפרי ארוך ודומה למקור ציפור. "מקור" זה עוזר לפזר את הזרעים.

חלק מהמינים יש להם זיפים פשוטים על המקור. מינים מדבריים לעיתים מפתחים מקור דמוי נוצה עם שערות רכות.

מקור-חסידה גזור, נפוץ בצפון ובמישור. עליו מחולקים לפסים רבים.

מקור-חסידה מדברי, גדל בדרום, קטן ושרוע על הקרקע.

מקור-חסידה גדול, פרחיו תכולים ויש לו מקור ארוך.

מקור-חסידה תמים, מין נדיר ואנדמי לישראל. הוא בסכנת הכחדה (פחות פרטים נשארים בטבע).

עובדה מגניבה: כאשר המקור מתייבש הוא מתפתל כמו בורג, וזה עוזר לגרור את הזרעים לקרקע.