מקס הורקהיימר (14 בפברואר 1895, 7 ביולי 1973) היה פילוסוף וסוציולוג יהודי-גרמני. הוא נודע כמייסד ובין הדמויות המרכזיות של אסכולת פרנקפורט, קבוצה של הוגים שחקרו חברה ותרבות. בנוסף קושר שמו לתיאוריה הביקורתית, גישה שבוחנת את מבני החברה ומנסה לחשוף אי-צדק.
נולד בצופנהאוזן, פרבר של שטוטגרט, לבנו של מוריץ שהפעיל מפעל לטווית חוטים סינתטיים. בשנת 1911, בתום כיתה י', עזב את הגימנסיה והחל הכשרה מקצועית במפעל אביו. אחרי השתלמות בבריסל חזר והפך לסגן המנכ"ל, מה שאפשר לו לדחות את גיוסו עד 1917.
בשנת 1919 השלים לימודי תיכון במינכן והחל בלימודים אקדמיים. ב-1922 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת פרנקפורט בהנחיית חוקר בשם הנס קורנליוס (פילוסוף ופסיכולוג). ב-1926 נישא לרוזה ריקר, שהייתה בעבר מזכירת אביו.
היה מנהל מכון פרנקפורט למחקר חברתי בין 1930 ל-1958, וכרקטור באוניברסיטת פרנקפורט בין 1953 ל-1958. נפטר בנירנברג ב-1973.
מקס הורקהיימר נולד ב-14 בפברואר 1895 ונפטר ב-7 ביולי 1973. הוא היה פילוסוף (אדם שחוקר רעיונות) וסוציולוג (אדם שלומד איך החברה פועלת).
הוא נולד בצופנהאוזן, קרוב לשטוטגרט. אביו, מוריץ, ניהל מפעל לחוטים סינתטיים. ב-1911 עזב את בית הספר והתחיל לעבוד במפעל.
הוא נסע לבריסל להתלמד וחזר להיות סגן מנהל. כך הוא דחה גיוס לצבא עד 1917. ב-1919 סיים את לימודיו התיכוניים במינכן והתחיל ללמוד באוניברסיטה.
ב-1922 קיבל דוקטורט (תואר גבוה) באוניברסיטת פרנקפורט. ב-1926 נישא לרוזה ריקר. בין 1930 ל-1958 ניהל את מכון פרנקפורט למחקר חברתי. בין 1953 ל-1958 היה רקטור באוניברסיטה. נפטר בנירנברג ב-1973.
תגובות גולשים