מרגרט תאצ'ר

מרגרט הִילדה תאצ'ר (1925, 2013) כיהנה כראש ממשלת בריטניה ומנהיגת המפלגה השמרנית בין 1979 ל-1990. היא קידמה מדיניות של שוק חופשי וליברליזם כלכלי, ויישמה רפורמות שהעבירו כוח מהממשלה והמועצות לעסקים פרטיים. המדיניות שלה העלתה את רמת החיים עבור חלקים רבים, אך גם הגדילה פערים חברתיים וביקורת על התנהלות המגזר הפיננסי.

נולדה בגרנת'ם במשפחה צנועה של בעל חנות. למדה כימיה באוקספורד והצטרפה למפלגה השמרנית. בשנת 1951 נישאה לדניס תאצ'ר, שאפשר לה להתמקד בפוליטיקה.

בגיל 33, ב-1959, נבחרה לבית הנבחרים. מונתה לשרת החינוך בממשלת אדוארד הית' ב-1970. ב-1975 נבחרה לראשות המפלגה השמרנית. כמתנגדת לסוציאליזם, קיבלה את הכינוי "אשת הברזל" ושמרה עליו.

תאצ'ר קיבלה במנדט לעצור את הידרדרות הכלכלה ולהקטין את התערבות המדינה. היא כינסה מדי שבוע פגישות עם המלכה אליזבת השנייה. חל שותפות אידאולוגית עם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן.

בשנות ה-80 התמודדה עם משבר השובתים רעב בכלא. בתחילה סירבה להחזיר מעמד אסיר פוליטי, וטענה "פשע הוא פשע". לאחר שאסירים מתו, הוחזרו להם חלק מהזכויות. היא העדיפה לגייס כוחות איריים מקומיים במקום כוחות בריטים, כדי לאזן את המצב.

העלתה ריביות כדי לעצור אינפלציה (עליית מחירים כללית). העדיפה מיסוי עקיף, והעלתה את המע"מ ל־15%. צעדים אלה פגעו בתעשייה ושיעור האבטלה עלה עד כ־3.6 מיליון רשמית. יחד עם זאת, שכר ממוצע עלה בעשורים אלה. שיעור העוני הכולל עלה, ומדד ג'יני (מדד למדידת אי-שוויון) גדל.

תאצ'ר תמכה במדיניות להגנת האקלים. בתקופתה הוקמו מרכזי מחקר, נוסד הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים, ואושר פרוטוקול מונטריאול לשימור שכבת האוזון.

ב-1982 פלשה ארגנטינה לאיי פוקלנד. תאצ'ר שלחה משימה צבאית וכבשה את האיים מחדש. הניצחון חיזק את פופולריותה ותרם לניצחון השמרנים בבחירות 1983.

הופיעה מדיניות שנקראה "תאצ'ריזם", הקטנת מעורבות המדינה, הפרטת חברות והחלשת ועדי העובדים. המאבק העיקרי היה מול תעשיית המכרות; שביתת הכורים נמשכה כשנה. ב-1984 היה ניסיון התנקשות בוועידת המפלגה בברייטון; תאצ'ר לא נפגעה.

היא נקטה קו פרו-אמריקאי במלחמה הקרה, אך פיתחה קשר עם גורבצ'וב. יחסים אלה סייעו לקידום סיום המלחמה הקרה.

נבחרה שוב ב-1987, אך הפופולריות שלה נפגעה. מחלוקות פנימיות במפלגה עלו, בעיקר בגלל מס הגולגולת והיחס לאירופה. ב-1990 הודיעה על התפטרותה. תמכה בג'ון מייג'ור כיורשיה.

נשארה חברת פרלמנט עד 1992 וקיבלה תואר ברונית. בשנים האחרונות לחייה סבלה מאלצהיימר. ב-8 באפריל 2013 נפטרה מסיבוכי שבץ. הלוויה שלה הייתה גדולה והגופה נשרפה; אפרה נטמן בבית האבות המלכותי צ'לסי.

נחשבת למנהיגה משפיעה ומעוררת מחלוקת. המונח "תאצ'ריזם" מייצג מדיניות כלכלית חופשית. תומכים רואים בה מחוללת רפורמות; מבקרים רואים בנהגתה פגיעה בעניים ובעליית אי-שוויון. תרבות הפופ ראתה בה דמות שנויה במחלוקת, כולל שירים וסרטים עליה כמו "אשת הברזל".

שיטותיה שינו את הכלכלה הבריטית. הובל פורמלית הפרטה של חברות, הורדת מס הכנסה וצמיחה כלכלית מתמשכת. מצד שני, גדל אי-השוויון ועקב המדיניות הגיע שיעור האבטלה לשיא שלא נראה מאז שנות ה-30.

כילדה משפחתה סייעה למהגרת יהודיה מאוסטריה. כדמות ציבורית נלחמה נגד אנטישמיות ונחשבה לידידת ישראל. היא ביקרה בישראל ב-1976 וב-1986. היא סירבה לתמוך בהתנחלויות.

ב-1992 קיבלה תואר ברונית. ההישגים והביקורת עליה ממשיכים לעצב את ההיסטוריה הבריטית.

מרגרט תאצ'ר (1925, 2013) היתה ראשת ממשלת בריטניה מ-1979 עד 1990. היא היתה הראשונה שנבחרה מנהיגה חזקה במשך שנים רבות.

נולדה בגרנת'ם במשפחה פשוטה. למדה באוקספורד ועבדה כפוליטיקאית. נישאה לדניס תאצ'ר.

ב-1959 נכנסה לפרלמנט. ב-1975 נבחרה לראשות המפלגה השמרנית. קיבלה את הכינוי "אשת הברזל".

היא רצתה שהשוק הפרטי יהיה חזק יותר. זה אומר שהמדינה תתערב פחות בכלכלה. היא העלתה מס שנקרא מע"מ, וזה הגדיל מחירים.

ב-1982 פלשה ארגנטינה לאיי פוקלנד. תאצ'ר שלחה חיילים והחזירה את האיים. זה העלה את אהדת הציבור כלפיה.

עשרבה להוריד את מעורבות המדינה בעסקים. חלקים של המדינה הופרטו, כלומר נמכרו לחברות פרטיות. חלק מהאנשים הרוויחו יותר. אחרים נפגעו והאבטלה עלתה.

בשנת 1984 היה ניסיון להתנקש בה במלון. היא לא נפגעה. היא גם דיברה עם מנהיג ברית המועצות, גורבצ'וב, ועזרה להרגיע מתיחות במלחמה הקרה.

ב-1992 קיבלה תואר ברונית. בחייה האחרונים סבלה מאלצהיימר, שהיא מחלה שפוגעת בזיכרון. ב-2013 היא מתה ומוחתה נשרפה.

יש מי שאוהב את השינויים שלה. יש גם מי שלא אהב. יש שירים וסרטים שעוסקים בה. הילדים יכולים לדעת שהיא היתה דמות חשובה ומעוררת דעות שונות.