מרד האיכרים ברומניה פרץ במרץ 1907 במולדובה והשתרש במהרה גם במונטניה. הסיבה העיקרית הייתה אי-שוויון בבעלות על הקרקע: מעט בעלי אחוזות גדולות החזיקו יותר ממחצית האדמות החקלאיות, בעוד שאיכרים (חקלאים) היו כ-80% מהאוכלוסייה ורבים מהם לא החזיקו אדמה או החזיקו מעט מאד.
המרד התחיל בכפר פלמנזי, על אדמתו של חוכר (אדם שהשכיר קרקע) בשם מוכי פישר. פישר סירב לחתום על חוזים שאפשרו תשלום חלקי בעבודה, והמשבר סביב השכרות הקרקעות והחשש מאובדן פרנסה ומזון הובילו לאלימות. משפחת פישר החזיקה חלק גדול מאד מהאדמות באותו אזור, ומניעת החוזים גרמה למהומה המקומית. פישר נמלט לצ'רנוביץ, והמרד התפשט על רוב מולדובה.
לטענות שונות, גורמים אוסטרו-הונגרים הסיתו את האיכרים. המפלגה השמרנית לא הצליחה להשתלט, והמפלגה הלאומית-ליברלית בראשות טאקה יונסקו עלתה לשלטון. ב-18 במרץ הוכרז מצב חירום, והחל גיוס כללי: עד 29 במרץ גויסו כ-140,000 חיילים.
הצבא דיכא את המרד בירי. מספר ההרוגים שנוי במחלוקת כי המלך קרול הראשון הורה להשמיד רשומות מאותה תקופה. הערכות זרות נעו בין כמה אלפים לעשרות אלפים; היסטוריונים מעריכים בין כ-3,000 ל-18,000, והמספר המקובל בשימוש הוא כ-11,000. רבים נוספים נעצרו.
למרות הדיכוי, למרד היו תוצאות חברתיות: הלחץ הציבורי הוביל לחלוקה של כ-40 מיליון דונם (יחידת שטח) לאיכרים. בעקבות הקשיים בדיכוי הוקמה משטרת ביטחון בשם סיגורנצה (משטרה לביטחון המדינה).
במרץ 1907 פרץ מרד ברומניה. הוא התחיל במולדובה והגיע גם למונטניה.
הסיבה הייתה שהאדמות היו אצל כמה אנשים עשירים. רוב האנשים היו איכרים. איכרים הם אנשים שעובדים בחקלאות. רבים מהם לא קיבלו אדמה.
המרד התחיל בכפר פלמנזי על אדמת חוכר בשם מוכי פישר. חוכר זה שכר קרקעות מאנשים אחרים והיה לו הרבה אדמות. הוא סירב לתת לחלק מהאיכרים לשלם בעבודה במקום בכסף. האיכרים פחדו שלא יהיה להם אוכל ועבודה.
המצב התדרדר, פישר ברח והמרד התפשט. הממשלה שלחה חיילים כדי להפסיק את המהומות. החיילים ירו, והרבה אנשים נפגעו. אין מספר מדויק כי חלק מהרשומות הושמדו בזמן ההוא. הערכות שונות מדברות על אלפים שנפלו.
אחרי המרד ניתנה לאיכרים אדמה יותר גדולה. השלטון גם הקים משטרה מיוחדת שנקראה סיגורנצה. דונם הוא מידה של שטח, והמדינה חילקה כ-40 מיליון דונמים לאיכרים.
תגובות גולשים