רבי מרדכי יפה (כונה "בעל הלבוש") נולד בפראג בסביבות 1530. אביו, רבי אברהם יפה, היה רבה של בוהמיה. רבי מרדכי למד אצל מהרש"ל (שלמה לוריא) והרמ"א (משה איסרליש) בלובלין ובקרקוב. לאחר נישואיו חזר לפראג והקים ישיבה, אך בגירוש 1561 עבר לאיטליה.
במנטובה ובוונציה שהה יותר מעשור. שם רכש מיומנויות במתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה ומדעים אחרים. לפי המסורת למד קבלה (תורת הנסתר) אצל רבי מתתיהו דלקרוט ושכן בביתו. במהלך חייו חזר לפולין (1572, 1578) והתמנה לרבה של הורודנה, שם בנה בית כנסת מפואר. בעקבות מחלוקות עבר ללובלין (1588) ולקרמניץ (1590).
ב-1592 מילא זמנית את מקומו של המהר"ל ברבנות פראג. כשזה שב ב-1599, רבי מרדכי התמנה לרבה של פוזנא, ועבד שם עד פטירתו בחדשי מרץ 1612 (ג' באדר ב' ה'שע"ב).
ידעו היה רחב: פרשנות המקרא, הלכה, דרשנות, פילוסופיה, מדעים וקבלה. יחסו ללימוד ה"חכמות החיצוניות" (מדעים והגות מחוץ ללימוד המסורתי) היה חיובי. הוא גם הביע מחלוקת עם חלק מתפיסות רבו בנוגע ללימוד זה.
הוא חיבר את סדרת ה"לבושים" (לבוש מלכות), עשרה ספרים שכל אחד מהם נקרא "לבוש ..." לפי רעיון מתרי עיטור מהמקרא. חמישה מהלבושים עוסקים בשולחן ערוך (הספר המרכזי של ההלכה היהודית) והיו מיועדים להבהיר את טעמי ההלכות המופיעות בו. ה"לבוש" הפך לספר הלכה חשוב בין יהודי אשכנז, אם כי עם הזמן הוחלף במקומות מסוימים בהגהות חדשות.
הסבר השם מתבסס על רעיון שהתורה היא כ"לבוש" לאדם, בדומה לפרשנות של רבי מאיר על כותנות האור. ישנה אגדה שמספרת שמעשה עם אצילה ניגש לרבי מרדכי, והוא נמלט ונוקו בגדיו; לפי האגדה זה הקנה לשמות ספריו נופך סימבולי. הקדמתו מתחילה במילים "אמר התופר". על ה"לבושים" נוספו פירושים ידועים כמו "אליה רבה" ו"אליה זוטא", וכן הגהות של רבי אברהם אזולאי. בין תלמידיו נמנים רבי יששכר בר איילנבורג ורבי יעקב קופלמן.
רבי מרדכי יפה, שנקרא גם בעל הלבוש, נולד בפראג בערך ב-1530. אביו היה רב של בוהמיה. הוא למד אצל רבנים גדולים בלובלין ובקרקוב. ב-1561 עזב את פראג ועבר לאיטליה. שם למד מתמטיקה ואסטרונומיה. הוא גם למד קבלה (לימוד על דברים נסתריים).
בשנות ה-1570 חזר לפולין. הוא היה רבה של הורודנה ובנה שם בית כנסת גדול. אחר כך עבר ללובלין ולקרמניץ. משנת 1599 היה רב בפוזנא עד מותו במרץ 1612.
הרב מרדכי כתב סדרת ספרים שנקראת 'הלבושים'. אלה עשרה ספרים פשוטים. חמשה מהם מסבירים את 'שולחן ערוך' (ספר חוקי היהדות). הספרים עזרו לאנשים להבין את ההלכות.
הוא אמר שהתורה היא כמו לבוש, ולכן קרא לספריו כך. יש סיפור שקשור לבגדיו המלוכלכים, והוא מתחיל את ספרו במילים 'אמר התופר'. על הספרים נכתבו פירושים נוספים, כמו 'אליה רבה' ו'אליה זוטא'.
תגובות גולשים