מרטין ון קרפלד נולד ברוטרדם ב-5 במרץ 1946. משפחתו עלתה לישראל ב-1950. בגיל עשר החליט להיות היסטוריון אחרי שקרא ספר היסטוריה פשוט. השלים דוקטורט בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE) בין 1969 ל-1971. עבודת הדוקטור עסקה בהיטלר ובבלקנים ופורסמה כספר בהוצאת קיימברידג'.
החל ללמד באוניברסיטה העברית ב-1971. מונה לפרופסור מן המניין ב-1988. יצא לגמלאות כפרופסור אמריטוס ב-2007. שהה במחקרים ובשבתונים בקינגס קולג' לונדון, פרייבורג ופוטסדם בגרמניה. לימד גם בבתי ספר צבאיים בארצות הברית. כמה מספריו נכללו כחובת קריאה עבור קציני צבא אמריקאים.
בשנים האחרונות קרפלד לעתים עורר מחלוקות. ב-2011 עזב את אוניברסיטת טריר לאחר מחאות סטודנטים על התבטאויות פוגעניות כלפי נשים. נסיבות דומות הובילו לפרישה מוקדמת מהאוניברסיטה העברית. לימד בתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב, ושמעוררו דרישות לפטרו ב-2012. נשוי לדבורה לוי ויש לו ילדים מנישואים קודמים.
ואן קרפלד כתב יותר מ-22 ספרים שנועדו להיסטוריה צבאית רחבה, בעיקר על אירופה. ספריו תורגמו לעשרים שפות (נכון ל-2011). בין נושאי כתיבתו: היסטוריה צבאית, לוגיסטיקה (ניהול אספקה לצבא), טכנולוגיה צבאית, הדרכת קצינים, והבחנה בין מלחמות קונבנציונליות למלחמות גרילה.
המחקר שלו על הפלישה הגרמנית לרוסיה טוען שהעיכוב נבע בעיקר ממזג אוויר, בעיות לוגיסטיות וחוסר בציוד מכני. הוא מסביר שלפני 1914 רוב האספקה הייתה מזון לבני אדם ולהמות, ואחרי 1914 התרבו המוצרים התעשייתיים שהצבאות זקוקים להם. שינוי זה שינה את אופן הלחימה ואת האסטרטגיה.
במחקריו משווה ון קרפלד בין צבאות, ומצא שהאמריקאים שימו דגש על נוחות אדמיניסטרטיבית, בעוד הגרמנים שימו דגש על הצרכים הפסיכולוגיים והחברתיים של החיילים. הוא מדגיש כי תפקיד הפיקוד הוא להתמודד עם אי-ודאות, ומנתח מנגנונים שונים להתמודדות זו.
כתב גם על היסטוריית הטכנולוגיה הצבאית ועל הכשרת קצינים, כשהוא מדגיש שאיכות בתי הספר לקצינים תלויה במידה רבה במורים ובמלמדים.
ספרו The Transformation of War (טרנספורמציה של המלחמה) הוא מפורסם וצוטט רבות. הוא טוען שמלחמה קונבנציונלית מוחשית פוחתת, והעתיד שייך לגרילה, להתקוממות ולטרור. לטענתו, המוטיבציה של חיילים חשובה מאוד, וללחימה נגד אויב חלש עלולה להוריד את המורל.
החיבור על כוח גרעיני דן בהשפעת הנשק הגרעיני על אזורים כמו דרום אסיה והמזרח התיכון, וטוען שהנשק הזה צמצם את המלחמות הגדולות באזורים אלה.
במחקר על חימוש אווירי הוא מתנגד לדוקטרינה של הפצצה אסטרטגית בלבד. הוא טוען שחיל האוויר יעיל יותר כשמשרת את כוחות היבשה.
ספרים נוספים דנו בעלייתו ושקיעתו של צה"ל, בטענתו שהמוטיבציה הצבאית של צה"ל ירדה אחרי 1982, וברעיון שחזקת החזקת שטחים מזיקה למדינת ישראל מבחינה דמוגרפית, פוליטית וחברתית.
בהקשר המודרני הוא התייחס גם למלחמה בטרור. לדעתו, לחימה בטרור היא לחימה נגד שקועים חלשים, והיא עלולה להוביל לדמורליזציה אם נמשכת זמן רב. הציע שתי דרכים להילחם בטרור: למשוך את המאבק לכלי משטרתי ולעדכן אסטרטגיה, או להנחית מכה מכרעת וקצרה. כל אחת מהדרכים דורשת יכולת מנהיגות גדולה.
בנוסף כתב על תרבות המלחמה: תפקידה של המדים, הטקסים, האנדרטאות וחוקי המלחמה בניהול עימותים.
במספר ספריו ון קרפלד דן בקשר בין נשים לצבאות. הוא טוען שכניסת נשים לצבא היא סימפטום לשינויים אחרי הופעת הנשק הגרעיני. הוא בוחן מיתוסים היסטוריים, היבטים ביולוגיים וחברתיים, את יחסי עבודה ומשפט, ואת איכות החיים של נשים לעומת גברים. בין טענותיו: נשים מעולם לא גויסו בכפייה כמו גברים, ולחיים המודרניים יש השפעות מורכבות על מעמד המין.
כתב על האופן שבו ארצות הברית פועלת ומייצגת לטענתו דמוקרטיה ייחודית. טען גם שלהערכתו ארצות הברית היא מקום קשה לנשים ולילדים.
פרסם ספר קצר שמסביר את מדינת ישראל לקוראים זרים. הוא מתאר את הישגיה הפוליטיים והצבאיים, את מערכת הביטחון, הכלכלה והחברה.
עסק בהיסטוריה של משחקי מלחמה מהעת העתיקה ועד סימולציות מחשב מודרניות. בחלק מהמחקרים בדק גם את הקשר בין נשים למשחקים ואת התפתחות רעיון המצפון לאורך ההיסטוריה.
מרטין ון קרפלד נולד ברוטרדם ב-1946. משפחתו עברה לישראל ב-1950. הוא רצה להיות היסטוריון מאז שהיה ילד. עשה דוקטורט בלונדון על היטלר והבלקנים. התחיל ללמד באוניברסיטה העברית ב-1971. היום הוא פרופסור אמריטוס, כלומר פרופסור בפנסיה.
הוא כתב הרבה ספרים על מלחמות והיסטוריה. ספריו תורגמו לשפות רבות. הוא חקר איך צבאות נשארים מאורגנים ואיך נלחמים במלחמות.
בון קרפלד אומר שלפני 1914 רוב מה שצבא צריך היה הוא אוכל ולהמות. אחרי 1914 היו יותר דברים תעשייתיים שצבא צריך. זה שינה את הדרך לנצח במלחמה.
הוא כתב שגם המוטיבציה של חיילים חשובה מאוד. אם מדבריך נלחמים נגד אויב חלש, החיילים עלולים לאבד את הרוח.
עוד כתב שהשימוש במטוסים צריך לעזור לכוחות על הקרקע, ולא רק להפציץ בגדול.
בכמה ספרים בדק את כניסת הנשים לצבאות. הוא טוען שזה קשור לשינויי הזמן, כמו המצאת הנשק הגרעיני. המחקר כולל כמה נושאים על נשים, עבודה וחוק.
כתב ספרים קצרים שמסבירים את ישראל ואת ארצות הברית. הוא כותב שישראל היא יצירה חשובה של המאה ה-20.
במהלך השנים היו מחאות על חלק מהתבטאויותיו כלפי נשים. זה גרם לו לעזוב תפקידים מסוימים.
תגובות גולשים