מרים בן-פורת (1918, 2012) הייתה שופטת בכירה ומבקרת המדינה. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה בבית המשפט העליון, ושימשה אחר כך כמבקרת המדינה, תפקיד שמפקח על תקינות המנהל הציבורי.
נולדה בוויטבסק שבבלארוס וגדלה במשפחה שברובה הגיעה לארץ. עלתה לארץ לבדה בשנת 1936. סיימה לימודי משפטים ב-1945 והוסמכה כעורכת דין. לאחר מכן עבדה במשרד המשפטים כמתקשרת-תביעה ובתפקידי הדרג הביניים של הפרקליטות, והייתה בתובעות במשפטים בולטים כגון משפט בנק יפת.
ב-1958 מונתה לשופטת במחוזי בירושלים. המינוי עורר ביקורת בלשכת עורכי הדין, אך המשיכה לקריירה שיפוטית פעילה. היא נתנה החלטות בולטות, בין היתר בנושא שמירת השבת בחוזים ופיצויים על קרקעות מופקעות. בין השנים 1964, 1978 לימדה באוניברסיטה העברית והגיעה לדרגת פרופסור חבר.
ב-1976 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון; ב-1983 מונתה לממלאת מקום נשיא בית המשפט העליון (תפקיד ששם שונה ל'משנה לנשיא' אחר כך). פרשה משיפוט ב-1988 כשהגיעה לגיל 70.
ב-1988 מונתה למבקרת המדינה וכיהנה במשך עשר שנים, עד 1998. בתקופת כהונתה שיפרה את עבודת המוסד והגבירה את הבקרה על השלטון והמינהל הציבורי. בין פעולותיה: אילוץ מפלגות לפרסם רשימות תורמים וביקורת על ציוד של צה"ל לפני מלחמת המפרץ הראשונה. דוחותיה, ובכלל זה דו"ח 1992, עוררו עניין ציבורי רב והבליטו בעיות במינהל הציבורי.
הוענקה לה פרס ישראל בשנת 1991 ותואר "יקירת ירושלים" ב-2004. ב-2005 יצא ספרה על תפקיד מבקר המדינה. מרים בן-פורת נפטרה ב-26 ביולי 2012 ונקברה בהר המנוחות בירושלים.
משפחתה סבלה מהשואה: כמה מבני משפחתה נרצחו בליטא. בעלה יוסף ניהל מפעל תבלינים ותירגם שירה. בניהם היו הורים לבת מאומצת, שהגיעה אליהם בגיל חמש אחרי שאיבדה את אמה.
מרים בן-פורת (1918, 2012) נולדה בבלארוס ועלתה לארץ לבד בשנת 1936. היא למדה משפטים והפכה לעורכת דין.
היא עבדה כמתקשרת-תביעה. אחר כך מונתה לשופטת בירושלים ב-1958.
ב-1976 מונתה לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון זהו בית המשפט הכי גבוה בארץ. היא הייתה האישה הראשונה שם. למדה גם באוניברסיטה.
בשנת 1988 מונתה לבוחנת עבודת הממשלה. מבקרת המדינה בודקת שהממשלה והפקידים פועלים נכון. היא אילצה מפלגות לפרסם מי תרם להן והצביעה על ליקויים בציוד צבאי. דוחותיה עוררו תשומת לב גדולה.
היא קיבלה את פרס ישראל ב-1991. במקצת השנים הבאות כתבה וסיפרה על התפקיד. מרים נפטרה בשנת 2012 בגיל 94.
חלק מבני משפחתה נרצחו במהלך המלחמה בליטא. בעלה יוסף ניהל עסק קטן לתבלינים. לזוג הייתה בת מאומצת.
תגובות גולשים