מרים רות

מרים רוֹת (צ'ורה עברי; 16 בפברואר 1910, 13 בנובמבר 2005) הייתה סופרת ילדים, גננת (מורת פעוטות וילדים בגיל הרך) ומחנכת ישראלית. נחשבת לחלוצה בחקר ספרות הילדים העברית וזכתה בפרסי ביאליק ופרס זאב.


נולדה בצ'ורה רות בעיירה נובֶה זמקי בממלכת הונגריה, במשפחה יהודית בת חמישה ילדים. אביה ניהל את בית הספר היהודי של העיירה ואמה הייתה פעילה קהילתית. בצעירותה הייתה פעילה בתנועת הנוער השומר הצעיר ולמדה בגימנסיה ההונגרית. בהמשך למדה פסיכולוגיה באוניברסיטה בשם בר-אנו לתורת החינוך והמדעים.

ב-1931 עלתה לארץ ישראל. כאן למדה בסמינר הקיבוצים (מוסד להכשרת מורים וגננות בקיבוצים) וקיבלה תואר ראשון באוניברסיטה העברית. אחר כך השלימה תואר שני בחינוך במכללה לחינוך בניו יורק.

בשנת 1937 נמנתה עם מייסדי קיבוץ שער הגולן. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחו אביה, אמה, שתי אחיותיה ושתי אחייניותיה לאושוויץ, שם איבדה רוב מקרובי משפחתה.

רות שימשה שנים רבות כ"גננת הראשית של הקיבוץ הארצי", מנהיגה חינוכית במערכת הגננות של הקיבוצים. היא הכשירה מורות וגננות בסמינר הקיבוצים ובמכללת אורנים. בכתיבת שיטות הוראה כתבה ספרי לימוד חשובים כמו תורת הגן (1956), הילד ואתה (1958) וספרות לגיל הרך (1969). בעיתונות נתנה עצות מעשיות להורים על חשיפה מתאימה לאגדות ולקריאה בספרים מעמים אחרים.

רות החלה לכתוב ספרי ילדים רק בגיל 60, בעידודם של בעלה והמאיירת אורה אייל. ספרה הראשון, מעשה בחמישה בלונים, יצא ב-1974. אחריו נודעו בין היתר הבית של יעל ותירס חם. בסך הכול כתבה יותר מעשרים ספרים. ספרה האחרון, גברת חבית ועוד, יצא לאור כשנה לפני פטירתה והוא מכיל סיפורים מן הילדות.

בנה, האדריכל יעקב עברי, אייר שניים מספריה. לאחר שאיבדה את מאור עיניה היא תרמה את אוסף ספרה לספריית אורנים והסבירה על כל ספר וספר בפני הצוות.

בשנותיה האחרונות הוקם במכללת אורנים מרכז לספרות ילדים על שמה. המרכז מקיים מדי שנה יום עיון לזכרה.


נישאה לפסח עברי (דויטש) ונולדו להם שני בנים, אדם ויעקב. היא גידלה גם את איתן, בנו של בעלה מאישה קודמת. נפטרה ב-2005 בגיל 95 ונקברה בקיבוצה שער הגולן. נינתה עמית עברי היא אלופת ישראל בשחייה.


רות זכתה בפרסים רבים: פרס אסתר רבינוביץ' (1978), פרס זאב ומפעל חיים (1990), אות החיוך של יוניצ"ף על מעשה בחמישה בלונים (1998) ופרס ביאליק לספרות (2002). בשנת 2011 בחרה גוגל לציין את יום הולדתה בעמוד הבית עם דודל בהשראת איוריה של אורה אייל.

מרים רות (צ'ורה עברי, 1910, 2005) הייתה סופרת ילדים וגננת. גננת פירושו: מורת ילדים קטנים.


נולדה בעיירה בניהול הונגריה. הוריה עבדו בקהילה היהודית. היא הייתה פעילה בתנועת נוער ולמדה בבית ספר גבוה בעיירה.

ב-1931 עלתה לארץ. כאן למדה להכשרת גננות וסיימה תואר באוניברסיטה העברית. היא גם למדה חינוך בארצות הברית.

ב-1937 סייעה להקים את קיבוץ שער הגולן. במהלך המלחמה איבדה בני משפחה שנשלחו לאושוויץ.

רות לימדה גננות והכינה מורות לעבודה עם ילדים. היא כתבה ספרי הדרכה לגננות והייתה קול חשוב בשיח על חינוך.

היא התחילה לכתוב ספרי ילדים כשהייתה בשנות ה-60 לחייה. ספרה הראשון יצא ב-1974 ושמו מעשה בחמישה בלונים. אחרי זה כתבה עוד ספרים ידועים, כמו הבית של יעל ותירס חם. בסך הכול כתבה יותר מ־עשרים ספרים.

היא תרמה את אוסף ספריה לספריית אורנים. שם הקימו מרכז לזכרה שמקיים יום עיון כל שנה.


נישאה לפסח עברי. היו לה שני בנים, אדם ויעקב. היא גם גידלה את איתן, בנו של בעלה. נפטרה ב-2005 בגיל 95.


רות קיבלה פרסים על ספריה, בין היתר אות החיוך של יוניצ"ף ופרס ביאליק. בשנת 2011 בחרה גוגל להציג דודל בהשראת איוריה של אורה אייל.