מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם

מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם הוא עמותה (ארגון ללא כוונת רווח) שמספקת עזרה משפטית, סיוע בבתי משפט וברשויות, לאוכלוסיות מוחלשות.

מטרת המרכז היא להגן על אנשים וקבוצות שזכויות היסוד שלהם נפגעות. פעילותו מבוססת על ערכי שופט חיים (הרמן) כהן, שעל שמו הוקם המרכז.

העמותה הוקמה על ידי קבוצת עורכי דין, ובהם יורי גיא-רון. מאז 2004 המרכז מנוהל על ידי עו"ד שלי דביר. בתחילת הדרך נוהלה הפעילות בפרו בונו (עבודה משפטית ללא תשלום) דרך משרד פרטי, ולאחר מכן הפכה לפעילות רשמית של העמותה.

נכון ל־2007 היו במרכז כ־150 עורכי דין מתנדבים. משרדי עורכי הדין השותפים הם גם משרדים מסחריים, המטפלים בתיקים לפי תחום התמחות ומיקום גיאוגרפי. המרכז עובד בשיתוף עם עמותות וגופים רבים שמפנים אליו מקרים.

המרכז מטפל בנושאים משפטיים מגוונים. מדי שנה בוחרים בו נושא דגל, אותו הוא מקדם:
- ב־2002 עסקו בעיקר בחוק הדיור הציבורי ובמניעת פינוי משפחות.
- ב־2003 סייעו בעיקר לעובדים זרים שנעמדו בפני גירוש.
- ב־2004 התמקדה הפעילות בזכויות אנשים עם מוגבלויות ובשילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך הרגילה.

בשנת 2005 קידם המרכז פרויקט נגד הרשעת חפים מפשע. במסגרת הפרויקט הוא הפיק והקרין את הסרט "רצח לכל החיים", שמתמקד בבעיית הרשעה על סמך הודאה בלבד. הסרט שימש ככלי חינוכי בהרצאות ובמפגשים מקצועיים.

המרכז גם היה מעורב בפרשה של עמוס ברנס: לאחר שהשופטת דליה דורנר אפשרה לו משפט חוזר, המרכז נטל על עצמו לייצג אותו בתביעת פיצויים. בתביעה לפי חוק העונשין זכה ברנס בפיצוי משמעותי. השופט חיים כהן, שעל שמו המרכז, היה בין השופטים שהרשיעו במקור, אך גם ליווה את מאבק הלקוח להוכחת חפותו.

מרכז השופט חיים כהן הוא ארגון שעוזר לאנשים שהזכויות שלהם נפגעו. זכויות, דברים שאנשים צריכים לקבל כדי להיות מכובדים.

המרכז הוקם על ידי קבוצת עורכי דין. עו"ד שלי דביר מנהלת אותו מאז 2004.

העורכי דין מתנדבים ועוזרים בחינם. עד 2007 היו כ־150 עורכי דין שעבדו עם המרכז. הם מקבלים תיקים לפי התמחות ומקום המפנה.

המרכז עשה הרבה עבודות שונות. הוא עזר למשפחות בדיור ציבורי שלא לגור ברחוב. הוא עזר לעובדים זרים שהתבקשו לעזוב את המדינה. הוא עבד גם בשביל שילוב ילדים עם מוגבלויות בבתי ספר רגילים.

ב־2005 קידם המרכז פרויקט על טעויות משפטיות. הם הפיקו סרט בשם "רצח לכל החיים". הסרט דן בבעיות של הרשעה על סמך הודאה בלבד. המרכז גם ייצג אדם בשם עמוס ברנס, שנלחם להוכיח שהוא חף. בסופו של דבר קיבל פיצוי מהממשלה.