מרכז שמעון ויזנטל

מרכז שמעון ויזנטל הוא ארגון מבוסס בלוס אנג'לס, שנוסד ב־1977 ונקרא על שם שמעון ויזנטל, שהיה צייד נאצים (אדם שחיפש והביא לדין נאשמים בפשעי מלחמה). מטרתו להגן על היהודים ולשמר את זיכרון השואה. הארגון מציג עצמו כ"מרכז זכויות אדם יהודי" שמטרתו תיקון עולם (שיפור חברה ועזרה לזכויות אדם).

המרכז מוכר בארגונים בין־לאומיים רבים, ונע בקרב פעילויות חינוכיות, דיפלומטיות וחוקיות. בין העשייה: חינוך נגד אנטישמיות ושנאה, תמיכה בזכויות אדם, קידום סובלנות, ומאמצים למניעת פעילות נאו‑נאצית ואתרי שנאה באינטרנט. המרכז נפגש עם מנהיגים ודיפלומטים ומקיים הידברות עם ארגונים רבים.

שמו של הארגון מגיע משמו של שמעון ויזנטל, יהודי אוסטרי שאיבד משפחה רבים ושאחרי המלחמה פעל להצדקת נאצים. בראש המרכז עומדים הרב מרווין האייר והרב אברהם קופר.

המרכז הקים ב־1993 את מוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס, שמקבל מאות אלפי מבקרים בשנה, וב־2023 נפתח מוזיאם דומה בירושלים. המוזיאונים עוסקים בחינוך לסובלנות ולזיכרון השואה. על הקמת המוזיאון בירושלים הועלו גם מחלוקות ציבוריות, למשל טענות על תחרות עם מוזיאונים קיימים, חשש משימוש בקרקע על בית קברות מוסלמי ועלויות גבוהות.

בניו יורק פועל מרכז מולטימדיה להכשרת מחנכים ואנשי ביטחון. מחלקת הסרטים "מוריה" מפיקה סרטים תיעודיים; בין הסרטים שהופקו זכו באוסקר: "Genocide" ו"The Long Way Home".

למרכז סניפים בניו יורק, מיאמי, טורונטו, ירושלים, פריז ובואנוס איירס. בראש הסניף בירושלים עומד ד"ר אפרים זורוף, המכונה "צייד הנאצים האחרון", שפעל בארצות שונות לחיפוש חשודים.

בספרייה ובארכיון שבלוס אנג'לס שמורים כ־50,000 כותרים וחומרי ארכיון נוספים, תמונות, יומנים, מכתבים וחפצים, הזמינים לחוקרים ולציבור.

אחת הפעילויות המרכזיות היא מעקב ואיתור חשודים בפשעי מלחמה נאציים. המרכז מפרסם רשימות של המבוקשים ועושה מאמצים משפטיים, ביניהם "מבצע ההזדמנות האחרונה" למציאת נשארים בחיים. לאורך השנים פורסמו שמות של חשודים רבים; חלקם נמצאו, חלקם מתו, וחלק הוכרזו כבלתי כשירים למשפט בגלל מחלות קשב או דמנציה. דוגמות בולטות שהוזכרו על ידי המרכז הן אריברט היים, אלויס ברונר, אוסקר גרונינג וג'ון דמיאניוק.

המרכז עורר גם מחלוקות. הוא מתח ביקורת על מנהיגים כמו הוגו צ'אווס, וטען לעתים על אנטישמיות או על קשרים עם ארגונים אלימים. במקרה אחד נטען כי מיעוטים באיראן חויבו ללבוש סימני זיהוי; בדיקה מאוחרת מצאה שהטענה לא התבססה על חוק מאומת. בפריז הוגשה נגדו תביעה על לשון הרע שנידונה ובסופו של דבר בוטלה בערעור. באירלנד הועלו טענות לגבי מקור פריטים במוזיאון שנחקרו על־ידי גופים רשמיים.

המרכז מפרסם גם רשימות של אנשים שהוא מחשיב כאנטישמים או כאנטי‑ישראלים בולטים, ולעיתים זה מעורר דיון ציבורי גדול.

הפעילות של המרכז משולבת בחינוך, מחקר, תיעוד ומאמצים משפטיים. הוא מנסה לקדם סובלנות ולשמר את זיכרון השואה, אך מקבל גם ביקורת על שיטותיו ועל טענותיו במקרים מסוימים.

מרכז שמעון ויזנטל נמצא בלוס אנג'לס. הוא נפתח ב־1977. הוא נקרא על שם שמעון ויזנטל, שאחר מלחמת העולם השנייה חיפש נאצים. נאצים הם אנשים שעשו דברים רעים בזמן המלחמה.

מטרת המרכז היא להגן על יהודים ולזכור את השואה. השואה היא המקרה שבו רבים מהיהודים נרצחו בזמן מלחמת העולם השנייה. המרכז מלמד ילדים ומבוגרים על סובלנות. סובלנות פירושו לקבל אנשים אחרים ולא לשנוא אותם.

יש למרכז מוזיאון בסמוך ללוס אנג'לס מ‑1993. ב־2023 נפתח מוזיאון גם בירושלים. המוזיאונים מציגים תערוכות ומלמדים על זכויות אדם וסיפור השואה.

במרכז יש ספרייה גדולה עם הרבה ספרים. יש גם תמונות, מכתבים וחפצים מהעבר.

המרכז מפיק סרטים תיעודיים. כמה מהם זכו בפרס אוסקר. יש למרכז סניפים בערים שונות: ניו יורק, טורונטו, פריז ועוד.

המרכז עוסק גם בחיפוש אחרי אנשים שהיו אחראים לפשעי מלחמה בזמן השואה. לפעמים הם מצאו אנשים. לפעמים החשודים מתו לפני שהושפטו.

לעיתים המרכז ננזף על אמירות או טענות שפרסם. לפעמים טענות אלו בודקו ומצאו שהן לא נכונות. יש אנשים שתומכים במרכז ויש שמבקרים אותו.

המרכז רוצה ללמד כבוד וסובלנות, ולוודא שהזיכרון של השואה לא ישכח.