מרסדס סוסה

מרסדס סוסה (9 ביולי 1935, 4 באוקטובר 2009) הייתה זמרת ארגנטינאית מפורסמת ברחבי אמריקה הלטינית ובעולם. הייתה ידועה בקולה הקונטרה-אלט, כלומר קול נשי נמוך ועשיר. שירתה נובעת משירי העם הארגנטינאים, והיא שילבה גם שירים בעלי משמעות חברתית מכל אמריקה הלטינית.

נולדה בטוקומאן למשפחה ענייה במוצא צרפתי-אינדיאני. בגיל 14 זכתה בתחרות רדיו והחלה להקליט. בתחילת שנות ה-60 הייתה בין מייסדי תנועת Nuevo Cancionero ("זמר חדש"), ששאפה ליצור שירה לאומית שמשלבת טנגו ופולקלור.

במהלך שנות ה-70 דעותיה והשירים שלה שנגעו בנושאים חברתיים הפכו אותה לדמות בולטת. ב-1978, בהופעה באוניברסיטה, נעצרה עם סטודנטים רבים. בעקבות לחץ ואיסור שידור היא הוכנסה למעשה לגלות, כלומר הועברה ממולדתה בכפייה, ועברה לפריז ולמדריד. בגלות הרחיבה את הקהל שלה גם באמריקה ובאירופה. לאחר נפילת המשטר הצבאי חזרה לארגנטינה ב-1983 והמשיכה להופיע ולתמוך בזמרים צעירים.

סוסה ניהלה שתי מערכות נישואים. בן זוגה השני, המוזיקאי Francisco Mazzitelli, סייע לקריירה שלה. במשך חייה תמכה בעמדות שמאל ופוליטיקה פרוניסטית. היא שימשה גם כשגרירת רצון טוב של אונסק"ו לאמריקה הלטינית ולקריביים.

בשנותיה האחרונות אושפזה בשל אי ספיקת כליות ונפטרה ב-4 באוקטובר 2009. לווייתה התקיימה בקונגרס הלאומי, והמונים הגיעו להיפרד. ממשלת ארגנטינה הכריזה על שלושה ימי אבל.

סוסה לא חיברה לרוב את שיריה, אלא ביצעה שירי עם ושירים של כותבים אחרים. שירים בולטים בביצועה: "Gracias a la Vida" (תודה על החיים) של ויולטה פארה; "Alfonsina y el mar" על המשוררת אלפונסינה סטורני; ו-"Solo le pido a Dios" (רק זאת אבקש מאלוהים), ששימש כשיר מחאה כנגד דיכוי ומלחמה.

הייתה נערצת ומוכרת ברחבי העולם והוצגה כפנים חשובות של המוזיקה הלטינית.

סוסה זכתה לפופולריות בישראל והופיעה בה פעמים רבות החל מביקורה הראשון בדצמבר 1980. היא שרה והקליטה עם אמנים ישראלים כמו חוה אלברשטיין, דויד ברוזה ושלמה יידוב. ביקרה בישראל במספר סבבי הופעות בשנים שונות, והשתתפה גם באירועים ציבוריים ונטיעות עצים לזכר נעדרים מהדיקטטורה בארגנטינה.

במשך חייה הוציאה סוסה עשרות תקליטים והקליטה אלבומים רבים שהכילו שירי עם ושירים חברתיים מכל רחבי אמריקה הלטינית.

מרסדס סוסה (1935, 2009) הייתה זמרת מפורסמת מארגנטינה. הייתה לה קול נמוך וחזק.

נולדה בטוקומאן. בגיל 14 זכתה בתחרות רדיו והתחילה לשיר מקצועית. בשנות ה-60 הייתה בין מייסדי תנועה מוזיקלית שקראה לחדש שירי עם.

בשנים הבאות היא שרה שירים על הצדק ועל חיי אנשים. כשהממשלה הצבאית שלטה בארגנטינה, עצרו אותה והחרימו אותה. היא יצאה מהארץ לזמן מה לעיר פריז ואז למדריד. ב-1983, כשיורד המשטר הצבאי, היא חזרה הביתה והמשיכה להופיע.

ביצעה שירי עם מפורסמים כמו "Gracias a la Vida" (תודה על החיים) ו-"Alfonsina y el mar". גם שרה שירים שמדברים נגד דיכוי ומלחמות.

היא ביקרה בישראל מספר פעמים. שרה עם זמרים ישראלים כמו חוה אלברשטיין ודויד ברוזה.

הוציאה עשרות תקליטים בשנים רבות. אנשים רבים בכל העולם אהבו את שירתה.