מרסל פרוסט

ולנטן לואי ז'ורז' אז'ן מרסל פרוסט (10.7.1871, 18.11.1922) היה סופר ומבקר צרפתי ממוצא יהודי. הוא ידוע בעיקר ככותב ״בעקבות הזמן האבוד״, יצירה מרכזית בספרות המודרנית.


פרוסט נולד באוטוויל, בשולי פריז. אביו היה רופא מפורסם; אמו הייתה יהודייה. הוא נטבל וגדל כקתולי, אך המשפחה לא הייתה דתית מדי.

ילדותו עברה עליו בין פריז לכפר אילייר. הכפר הזה שימש כמקור להשראה לרבים מהרגעים בכרוניקה שלו, וכינויו הבדיוני ״קומברה״ מבוסס עליו. בגיל תשע קיבל את התקף האסתמה הראשון שלו; אסתמה היא מחלה שמקשה על הנשימה. הפרעה זו השפיעה על חייו הבוגרים. אחרי מות אמו ב-1906 הוא בילה הרבה זמן במיטה בפריז, ברגישות לאור ולרעש.

בשנות נעוריו למד משפטים ומדעי המדינה והאזין להרצאות פילוסופיות, שנגעו בהשקפותיו על אמנות וחיים.

פרוסט היה סאטיריקן (מבקר בחן ובעוקץ), מתבונן חד ופסיכולוג של יחסים אנושיים. ביצירתו הוא חקר את האהבה, המיניות והזיכרון האנושי. לטעמו, משמעות החיים לא נמצאת רק באמנות מושלמת, אלא בהפיכת החיים היומיומיים למשהו רוחני ובוגר.

הוא הושפע מאוד מטולסטוי והושווה לפעמים לתומאס מאן. גם ג'ון ראסקין היה דמות חשובה בשבילו; פרוסט תרגם חלק מעבודותיו לצרפתית.

נושא ההומוסקסואליות מופיע באופן בולט בעבודתו, במיוחד ב״הצד של בית גרמאנט״ ובחלקים שעקבו אחריו. בן-זוגו היה הפסנתרן והמלחין ריינלדו האן.

פרוסט מת מדלקת ריאות ב-1922, ונקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.


היצירה המרכזית של פרוסט היא מחזור של שבעה רומנים. היצירה כוללת כ-3,200 עמודים ושני אלפי דמויות. נושא מרכזי בה הוא הזיכרון: איך זיכרונות שומרים, מעבדים ומעניקים משמעות לחיים.

החלק הראשון, "בצד של סוואן" (Swann's Way), נדחה תחילה על ידי הוצאת גלימאר ואז פורסם בהוצאת Grasset על חשבון המחבר. מאוחר יותר פרסמה גלימאר את שאר החלקים.

היצירה נחשבת לאחת מההישגים הגדולים של הספרות המערבית, ורבים מהמבקרים הגדירו את פרוסט כסופר חשוב במאה העשרים.

מרסל פרוסט (1871, 1922) היה סופר צרפתי חשוב. הוא כתב את ״בעקבות הזמן האבוד״.


פרוסט נולד ליד פריז. אביו היה רופא. אמו הייתה יהודייה. פרוסט גדל כמישהו שקיבל טקס דתי בשם טבילה. טבילה זו היא טקס כניסה לדת.

כשהיה ילד הוא בילתה קיץ בכפר אילייר. הכפר נתן לו רעיונות לספרים. הוא קרא לכפר הבדיוני שלו ״קומברה״. בגיל תשע הוא קיבל התקף אסתמה. אסתמה היא מחלה שמקשה על הנשימה. בעיות נשימה אלה השפיעו על חייו.

אחרי שמתו בני משפחה, הוא בילה הרבה זמן במיטה בפריז. הוא אהב לקרוא וכתב על רגשות וזיכרונות.

בן-זוגו היה מוזיקאי בשם ריינלדו האן.

פרוסט מת בשנת 1922 בגלל דלקת ריאות. דלקת ריאות היא זיהום ריאתי, ומרפאים יכולים לטפל בו היום.


הספר הגדול שלו מחולק לשבע ספרים. יש בו הרבה דמויות. הנושא העיקרי הוא הזיכרון. פרוסט מראה איך זיכרונות קטנים יכולים לשמור רגעים חשובים בחיים.

החלק הראשון נדחה תחילה על ידי הוצאה גדולה. לבסוף הוא יצא לאור במהדורה אחרת. אחרי כן פרסמו לו את שאר הספרים.