מרק בלוך

מרק לאופולד בנימין בלוך (6 ביולי 1886, 16 ביוני 1944) היה היסטוריון יהודי צרפתי שהתמחה בימי הביניים. הוא היה ממייסדי אסכולת האנאל (Annales), זרם שהביא לשינוי בגישת המחקר ההיסטורי. בלוך נרצח בידי הנאצים כפעיל בתנועת ההתנגדות הצרפתית.


בלוך נולד בליון במשפחה של אנשי השכלה. אביו, גוסטב, היה פרופסור להיסטוריה עתיקה. בלוך למד היסטוריה וגאוגרפיה בÉcole Normale Supérieure בפריז (1904, 1906) ובהמשך השתלם בברלין ולייפציג. שירותו בצבא החל ב־1905, 1907; במלחמת העולם הראשונה שירת בחיל הרגלים, הגיע לדרגת קפטן וזכה בצלב לגיון הכבוד. בין השנים 1909, 1912 קיבל מלגת תייר, וב־1913 פרסם את חיבוריו הראשונים.

ב־1920 השלים את הדוקטורט על "מלכים וצמיתים" (Rois et Serfs), שעסק בשחרור צמיתים על ידי מלכי צרפת. לימד באוניברסיטת שטרסבורג. ב־1936 מונה לפרופסור להיסטוריה כלכלית בסורבון, וב־1937 הפך לפרופסור מן המניין.

עם פלישת גרמניה גויס לצבא ושוחרר לאחר תבוסת צרפת. ב־1940 סולק מהסורבון בגלל יהדותו. לאחר שלוש שנים הצטרף למחתרת בליון והתקדם לתפקיד בכיר. ב־8 במרץ 1944 נתפס על ידי הגסטפו (משטרת הנאצים), נשלח לכלא ועונה. ב־16 ביוני 1944 הוצא להורג ביער כ־25 ק"מ מצפון לליון, יחד עם 29 חברי מחתרת נוספים.

לאחר המלחמה הונצח שמו: ב־1998 אוניברסיטה למדעי הרוח והחברה בשטרסבורג נקראה על שמו "אוניברסיטת מרק בלוך". אוניברסיטה זו אוחדה ב־2009 עם אוניברסיטת שטרסבורג. בנובמבר 2024 החליט הנשיא עמנואל מקרון להעלות את עצמותיו לפנתאון.


ב־1924 פרסם בלוך את המחקר המפורסם "Les rois thaumaturges". במחקר זה חקר מסורת לפיה מגע יד המלך ריפא מחלת סקרופולה (מחלת שחפת של בלוטות הלימפה). הוא בדק כיצד האמונה בנס עיצבה את תדמית המלוכה. עבודה זו השפיעה גם על חקר ההיסטוריה החברתית והאנתרופולוגיה התרבותית.

ב־1929 ייסד בלוך יחד עם לוסיאן פבר את כתב העת "אנאלים של ההיסטוריה הכלכלית והחברתית" (Annales d'histoire économique et sociale). כתב העת העניק השראה ל"אסכולת האנאל", גישה שחושבת על היסטוריה כניתוח תבניות ארוכות טווח בחברה, במקום התמקדות רק באירועים בודדים.

ב־1931 פרסם עבודה על ההיסטוריה הכפרית בצרפת והשווה אותה לאנגליה. לפני המלחמה כתב את "החברה הפיאודלית" (La Société féodale, 1939, 1940), שבו תיאר יחסי אדון, משועבד, מבנה השליטה ועל אופן אחזקת הקרקע. בספר זה גם השתמש בשיטה השוואתית כדי לחשוף דפוסים חברתיים.

בלוך כתב גם על שיטות המחקר ההיסטורי בספרו הבלתי גמור "Apologie pour l'histoire ou métier d'historien". לאחר מותו פורסם "תבוסה משונה" (L'Étrange Défaite), שבו ניתח את סיבות קריסת הצבא הצרפתי ב־1940.

בלוך התנגד להגדיר את ההיסטוריה כ"מדע של העבר". הוא ניסח הגדרה חלופית מפורסמת: "ההיסטוריה היא המדע של האנשים בזמן", כלומר, חקר בני האדם בתוך הרצף הזמני.

מרק בלוך (1886, 1944) היה היסטוריון יהודי מצרפת. הוא חקר את ימי הביניים. הוא גם עזר להקים כתב עת חשוב שנקרא "אנאלים".


בלוך נולד בעיר ליון. אביו לימד היסטוריה. בלוך למד היסטוריה בפריז ובערים בגרמניה. בזמן המלחמה הראשונה שירת בצבא והגיע לדרגת קפטן.

ב־1936 היה פרופסור בסורבון, אוניברסיטה גדולה בפריז. ב־1940 פוטר כי היה יהודי. אחרי כן הצטרף למחתרת נגד הנאצים בעיר ליון. ב־8 במרץ 1944 נתפס על ידי הגסטפו (משטרת הנאצים). ב־16 ביוני 1944 הוצא להורג ביער ליד ליון.

שמו נקשר לאוניברסיטה בשטרסבורג. ב־1998 קראו לה על שמו. האוניברסיטה התאחדה עם אוניברסיטת שטרסבורג ב־2009. בנובמבר 2024 הנשיא מקרון החליט להעלות את עצמותיו לפנתאון.


ב־1924 הוציא ספר על אמונה שלפיה נגיעה של המלך יכולה לרפא חולים. המחלה נקראת סקרופולה (שחפת בלוטות לימפה). בלוך רצה להבין איך אמונות כאלה מחזקות את כוח המלך.

ב־1929 הקים יחד עם לוסיאן פבר את כתב העת "אנאלים". כתב העת עזר לחוקרים לחשוב על היסטוריה בצורה חדשה. בספרו הגדול "החברה הפיאודלית" תיאר איך פעלו אדונים וכרמים ומי החזיק בקרקע.

בלוך כתב גם על איך לעשות היסטוריה נכון. אחרי מותו יצא ספר שבו ניתח את כישלון הצבא הצרפתי ב־1940.