פרנאן ברודל (1902, 1985) היה היסטוריון צרפתי שתרם שינוי גדול במחקר במאה ה-20. הוא היה מהדורות השנייה של אסכולת האנאל (Annales), אסכולה ששמה דגש על שימוש במדעי החברה כמו כלכלה וגאוגרפיה במחקר היסטורי. ברודל נולד בגונדרקור-לה-שאטו, למד במכון למדעי המדינה בפריז, ושהה בילדותו אצל סבו. בשנות ה-20 לימד באלג'יריה ובשנות ה-30 חזר לצרפת, שם עבד לצד לוסיאן פבר.
בשנת 1939 התגייס לצבא ונפל בשבי הגרמני ב-1940. בתנאי השבי כתב מזיכרונו את יצירתו המרכזית La Méditerranée et le Monde Méditerranéen à l'époque de Philippe II (הים התיכון והעולם הים‑תיכוני בתקופת פיליפ השני), שפורסמה ב-1949. לאחר המלחמה המשיך לעבוד על היסטוריה חברתית וכלכלית, וחיבר בין היתר את Civilisation matérielle, Économie et Capitalisme, XV, XVIII (ציוויליזציה חומרית וקפיטליזם 1400, 1800).
ברודל פיתח גישה שמסתכלת על כלכלה בהקשר גיאוגרפי רחב. הוא דיבר על "כלכלה‑עולם", מערכת כלכלית גדולה עם מרכז ואזורי פריפריה. ברודל התמקד בקשר בין המרחב להשפעות הכלכליות, ובחיפוש ההסבר להיווצרות הקפיטליזם.
ברודל תיאר מערכת שבה יש לב מרכזי (עיר בעלת פעילות כלכלית מרוכזת) וסביבו אזורים קשורים ואזורי ביניים וספר. בלב ניצבות "ערי עולם" כמו ונציה, אנטוורפן, אמסטרדם, לונדון וניו יורק. ערים אחרות שימשו לב במערכות לא‑מערביות, כמו דלהי ואיסטנבול. כל אזור במערכת שונה מבחינת תפקידו הכלכלי.
ברודל הבחין בשלוש "ספירות" כלכליות המתקיימות במקביל:
ספירה זו היא המבוססת על אוטרקיה, עצמאות כלכלית וייצור לשימוש עצמי. קהילות קטנות בהרים ושטחים מרוחקים מייצרות בעיקר לצריכה עצמית ויש בהן שינויים איטיים.
זוהי כלכלת השווקים, שבה אנשים מתמחים במקצועות ומחליפים תוצרת. כאן מתרחשים שווקים פיזיים, התמחות מקצועית ושירותים. ערך המוצרים נקבע לפי השימוש בהם.
זוהי ספירה שבה המניע העיקרי הוא רווח. הקפיטליזם נשען על שווקים אבל שונה מהם: הוא שואף לריכוזיות, שימוש במתווכים פיננסיים והסתרת מידע כדי להגדיל רווח. כאן נמכרת גם בעלות על תהליכי הייצור ולא רק המוצר עצמו. ברודל מדגיש שהקפיטליזם לא תמיד היה מודרני; הוא צמח באזורים מסוימים כבר מוקדם בהיסטוריה.
שילוב הספירות יוצר מערכת כלכלה‑עולם עם מרכז עירוני דומיננטי, אזורי ביניים וספר. ברודל מדגים תקופות שונות שבהן ערים שונות ייצגו את המרכז: ונציה, אנטוורפן, אמסטרדם ולונדון. היום מערכות אלה מתמזגות יותר בגלל גלובליזציה, אך עדיין נשארים שאריות של החלוקה ההיסטורית. דוגמה מקומית: גוש דן נחשב למוקד הכלכלה בישראל, והמדינה חלק ממערכת כלכלה‑עולם מערבית.
הקפיטליזם פילח מקום במקומות שהיו תנאים פוליטיים־חברתיים מתאימים, כמו אירופה ויפן. במקומות שבהם המעמד השולט חסם זכויות קניין והעברה בין־דורית, הופעת הקפיטליזם הייתה קשה יותר.
עבודות מרכזיות: La Méditerranée et le Monde Méditerranéen à l'époque de Philippe II; Civilisation matérielle, Économie et Capitalisme, XV, XVIII; וכן סדרת כרכים על זמן ומבנים חברתיים.
ברודל נחשב לאחד ההוגים החשובים של ההיסטוריוגרפיה המודרנית. אוניברסיטאות ומכונים קראו שמות על שמו, למשל מרכז במחלקה ב־SUNY Binghamton במיזוג עם מוסדות בברזיל.
פרנאן ברודל נולד ב-1902 ונפטר ב-1985. הוא היה היסטוריון צרפתי. ברודל אהב ללמוד היסטוריה וכלכלה. הוא לימד באלג'יריה. במלחמה השנייה נפל בשבי וכתב שם ספר גדול על הים התיכון.
ברודל חשב שההיסטוריה לא רק נכתבת על ידי אנשים בולטים. יש כוחות גדולים אחרים, כמו כלכלה, גאוגרפיה וחיי יומיום. הוא קרא למערכת גדולה של ערים ועמים "כלכלה‑עולם". זהו אזור כלכלי שמרכזו בעיר חשובה.
הוא דיבר על שלוש צורות כלכליות:
1. חקלאות אוטרקית, כפרים שמייצרים בשביל עצמם. אוטרקיה = עצמאות כלכלית.
2. שוק החליפין, שווקים שבהם אנשים סוחרים ומחליפים דברים.
3. הקפיטליסטית, מערכת שבה חשוב להרוויח כסף. רווח = להרוויח יותר כסף.
ברודל נתן דוגמאות של ערים שהיו מרכזים חשובים בעבר. למשל ונציה, אמסטרדם ולונדון. היום יש מרכזים גדולים אחרים כמו ניו יורק.
=למה חשוב לזכור אותו?
ברודל לימד לראות היסטוריה כמשהו רחב. הוא הראה איך ערים, שווקים וכוח כלכלי משנים את חיי האנשים.
תגובות גולשים