משה ורטמן

משה ורטמן (1924, 2011) היה פוליטיקאי ופעיל ציבורי מחיפה.

נולד בטומשוב לובלסקי שבפולין. המשפחה עלתה לארץ ב-1927, חזרה לפולין ב-1929, ולאחר מכן ורטמן למד בגימנסיה טכנית בלבוב. בתחילת מלחמת העולם השנייה נכבשה העיירה על ידי הגרמנים; קצין אס-אס שחרר אותו בטעות בשל מראיו, אבל רבים מחבריו לבית הספר נרצחו והבית של משפחתו ניזוק. אחרי יציאת הגרמנים נכנס הצבא האדום. בקצוות הפיקוד היו קצינים פוליטיים, פוליטרוקים (קצינים פוליטיים בצבא הסובייטי), שסייעו למשפחה להגר מזרחה. המשפחה חיה אז ברוסיה ובטג'יקיסטן, בלנינבאד ליד טשקנט, ושם השלים ורטמן את לימודיו.

ורטמן שב לארץ ב-1947. עבד בתיקון טרקטורים וציוד כבד באזור טירת כרמל. במלחמת העצמאות היה לוחם בחטיבת כרמלי (גדוד 21). נפצע קשה בקרב במסגרת התקפה על משטרת בסה, איבד את הראיה בעין ימין ולסתו נפגעה. טופל בקיבוץ אילון ובנהריה. חזר לשירות ומשוחרר בנובמבר 1949.

הצטרף למפא"י ב-1948 ועבד שנים רבות במועצת פועלי חיפה. כיהן כמזכיר מחוז מפא"י בחיפה (1964, 1974) והיה חבר לשכת המרכז של מפא"י. ב-1966 נכנס לכנסת במקומו של משה כרמל. כיהן שלוש קדנציות (כנסת 6, 8) מטעם סיעת המערך. בכנסת עבד בוועדות כגון כלכלה, פנים, איכות הסביבה ועבודה ורווחה. בתקופת ממשלת רבין הראשונה (1974, 1977) שימש יו"ר סיעת המערך ויו"ר הנהלת הקואליציה. במקביל היה דמות מרכזית בספורט המקומי, בעקבות תפקידיו במועצת פועלי חיפה.

כיהן כחבר מועצת העיר חיפה ועבד בתפקידים בכירים בחברות בנייה וברשת קו-אופ צפון. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום סמלי ברשימת העבודה. שימש ראש גמלאי חיפה כמעט עד פטירתו.

נשוי למלכה (1926, 2004). להם שלושה ילדים: אלישע, נורית ואהוד (אודי). פרסם ביוגרפיה בשם "בנתיבי מאבק והגשמה" בעזרת אלי נחמיאס. בספר חשף שמו המקורי של המשפחה היה "הלוי". המשפחה נצר ליהדות ספרד, לפי המסורת; השם שונה ל"ורטמן" בפרנקפורט בסביבות 1820. ורטמן נפטר באוקטובר 2011 ונקבר בחיפה. קרוב משפחתו נפל במבצע בעזה ב-2009. כיכר בהדר הכרמל בחיפה נקראת על שמו.

משה ורטמן (1924, 2011) היה מנהיג מקומי מחיפה.

נולד בפולין. המשפחה עלתה לארץ ואז חזרה לפולין. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה הכוח הגרמני נכנס לעירו. קצין שחרר אותו בטעות. חלק מהתושבים נהרגו והבית שלהם ניזוק. לאחר מכן נכנס הצבא הרוסי. קצינים פוליטיים (פוליטרוקים, קצינים שעוזרים בחיילים ובמנהלה) עזרו למשפחה לעבור מזרחה. המשפחה גרה בלנינבאד באזור טשקנט, ושם סיים ורטמן את לימודיו.

חזר לארץ ב-1947. עבד בתיקון טרקטורים. בזמן מלחמת העצמאות לחם בחטיבת כרמלי. נפצע קשה בקרב ואיבד את הראיה בעין הימנית. טופל בקיבוץ ובנהריה וחזר לשירות.

הצטרף למפא"י, שהיא מפלגה של עובדים. עבד שנים רבות במועצת פועלי חיפה. ב-1966 נכנס לכנסת ונבחר שלוש פעמים עד 1977 בסיעת המערך. היה יו"ר סיעת המערך בזמן ממשלת רבין הראשונה.

כיהן במועצת העיר חיפה ועבד בחברות בנייה וברשת חנויות שיתופית. היה ראש הגמלאים בחיפה זמן רב. נשוי למלכה. יש להם שלושה ילדים: אלישע, נורית ואהוד. פרסם ספר זכרונות בשם "בנתיבי מאבק והגשמה". נפטר באוקטובר 2011 ונקבר בחיפה. יש כיכר בחיפה שקוראים לה על שמו.