הרב משה צבי נריה (מנקין; 29 בינואר 1913, 12 בדצמבר 1995) היה רב, מחנך ומחנך ציבורי. הוא נחשב לאחד מצביוני הציבור הדתי‑לאומי והשפיע רבות על תנועת בני עקיבא והחינוך הדתי‑לאומי.
נולד בלודז' שבאימפריה הרוסית. למד תורה במרכזי לימוד בבלארוס, ועלה לארץ ישראל ב‑1930 בעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. למד במרכז הרב ובסמינר המורים של המזרחי. כשצעיר התחבר לרב קוק ולמנהיגים רוחניים נוספים.
נריה היה מראשי תנועת בני עקיבא. הוא ערך את ביטאון התנועה, כתב שירי תנועה וחיבר בין השאר את המנון התנועה. בתחילה חתם במאמרים בשם העט "נריה" ושם זה הועבר לבסוף לשמו הרשמי.
בשנת 1939 ייסד את ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, הישיבה הראשונה של התנועה. הישיבה שילבה לימוד תורה ועבודה חקלאית. בעקבותיה הוקמו ישיבות ואולפנות רבות של בני עקיבא ברחבי הארץ. בתחילה התנגד לשילוב לימודי חול (לימודים לא־תורניים) בישיבה, אך לבסוף הסכים לשינויים שהורו ההורים.
במהלך מלחמת העצמאות ליווה את חטיבה 7, חיבר שיר שהיה להמנון לחטיבה וארגן אירוע הודיה המוני במירון, שיצר מסורת עלייה לקבר הרשב"י בז' באדר.
נריה חיבר טיוטת נוסח התפילה ליום העצמאות. אחרי מותו פורסם סידור "גואל ישראל" המבוסס על נוסחו.
כהונתו הפוליטית כללה כהונה אחת כחבר הכנסת מטעם המפד"ל (1969, 1974). כיהן בוועדת החינוך, התרבות והספורט. זכה בפרס החינוך של תל‑אביב ובפרס ישראל לשנת 1978 על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
בשנות ה‑80 פרש מהמפלגה והקים את תנועת מצ"ד. בשנת 1993 ייסד יחד עם רבנים אחרים את "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל" בעקבות התנגדות להסכמי אוסלו.
נפטר ב‑1995 בגיל 82. מילותיו האחרונות היו קריאת ה'שמע ישראל' ובקשה "נתקדש כולנו", משפטים אלו הולחנו ונשמרו בזיכרון קהילתי.
על שמו נקראו ישובים, שכונות, ישיבות ובתי ספר רבים, בין השאר הישיבה הגבוהה "נתיבות נריה" וישיבת ההסדר "שדמות נריה". בשנת 2022 הועבר ארכיונו לספרייה הלאומית.
היה נשוי לרחל והוריש שמונה ילדים. בן דודו הוא הרב משה צבי סגל.
משה צבי נריה נולד ב‑1913 בלודז'. הוא עלה לארץ ב‑1930.
הוא למד בישיבה. ישיבה היא בית ספר לתורה וללמוד דת.
בשנת 1939 הקים את ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. שם לימדו תורה ועבדו בחקלאות יחד.
הוא כתב שירים לתנועת בני עקיבא. כתיבה זו חיברה בין תלמידים וצעירים.
במלחמת העצמאות ליווה חיילים וחיבר שיר שחלקם שרו.
הוא הכין נוסח תפילה ליום העצמאות. לאחר מותו פורסם ספר תפילות על פי נוסחו.
הוא היה חבר הכנסת פעם אחת. בשנת 1978 קיבל את פרס ישראל. זהו פרס חשוב בישראל.
הקים תנועות רבניות נוספות והמשיך להדריך תלמידים.
נריה נפטר ב‑1995. לפני מותו קרא בקול "שמע ישראל". מילותיו האחרונות זכו למנגינות.
הרבה בתי ספר וישיבות נקראו על שמו. ארכיונו נשמר בספרייה הלאומית.
היה נשוי והיו לו שמונה ילדים.
תגובות גולשים