משה צוריאל

הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; 5 במאי 1938, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ (מורה בישיבה) ומשגיח רוחני בישיבות שונות. נולד בגרמניה. משפחתו היגרה לארצות הברית בילדותו בעזרת הספינה סנט לואיס ב-1939. למד בישיבת נר ישראל בבולטימור, הוסמך לרבנות ונחשף לכתבי הרב קוק, שעליהם הזדהה.

למד גם באוניברסיטת לויולה בבולטימור וקיבל תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית. שימש כרב קהילה בנוארק, דלאוור. בשנת 1956 עלה לישראל ולמד במרכז הרב. המשיך בלימודיו, חזר לארץ ב-1960 ולמד שוב במרכז הרב. משנת 1961 למד בכולל חזון איש ולימד בבתי ספר ותיכונים ובישיבות שונות. נישא ב-1961 לרחל פרוכטר.

משנת 1977 ועד אמצע שנות ה־90 שימש משגיח בישיבת שעלבים, וכמו כן לימד בישיבת תורת החיים בגוש קטיף ולאחר העתקתה ליד בנימין. התגורר בבני ברק ונחשב לחבר בחברה החרדית. ילדים שלו למדו במוסדות חרדיים והקימו משפחות חרדיות.

הרב צוריאל חיבר והדיר עשרות ספרים וחוברות על הלכה, מחשבה ותנ"ך. על ספרו הראשון "בית יחזקאל" קיבל הסכמות מרבנים בולטים. הוא ערך מהדורות חדשות של כתבי קבלה וקבץ מכתבים של הרב אברהם יצחק קוק, בעבודתו קיבל אישורים מיוחדים להדפסת חלק מהכתבים.

בשנותיו האחרונות התמודד עם סרטן אך המשיך להעביר שיעורים מביתו. נפטר בליל כ"ד באב תשפ"ג (10 באוגוסט 2023) ונטמן בבית הקברות באלעד.


בהשקפתו השתייך לזרם החרדי-לאומי. ראה בתקופתנו צורך בחדשנות תורנית. בטיעוניו הוא הציג עמדות מתנגדים ואז דחה אותן בפירוט. לעתים מתח ביקורת על מנהגים ושיבושים שחדרו לציבור, ואף על דמויות גדולות בעבר ובהווה.

הוא ראה את זמננו כחלק מתהליך הגאולה. ראה ביישוב ארץ ישראל קיום מצוות הכיבוש, חובה דתית. אף קבע כי אין לוותר על חלקי הארץ אפילו תחת איום על חיי אדם, וטען שנסיגות גורמות לפגיעה נוספת בחיי יהודים. בשל כך התנגד להשתתפות בפינוי יישובים, ודרש מאנשים לא לשתף פעולה בפינויים.

לקראת תוכנית ההתנתקות התנגד בצורה חריפה. טען שאדם שמשתתף בפינוי יוצא מכלל ישראל, וכי אינו ראוי להיכלל במניין עד שיחזור בתשובה. לאחר שאירוע מוחי פגע באריאל שרון, פרסם מאמר שבו ציין שאין להתפלל לרפואתו.

בנושאי ביטחון ומלחמה תמך בעונש מוות למחבלים ובהפעלת כוח נרחב ללא התחשבות באוכלוסייה האזרחית, וטען שהתנגדויות כאלה הן "מוסר מזויף". התנגד לשילוב נשים ביחידות קרביות.

בנושאים של טיפולים רפואיים מסר במקרים של מומים חזקים בעובר כי מרבית הפוסקים התירו הפלה מלאכותית.

בפן התורני טען שתפילה בקבר המת אין לה משמעות הלכתית וכי האזכור בזוהר על כך הוא תוספת מאוחרת. בנושא פוליטי התנגד להקמת ממשלה שתסמוך על מפלגות ערבים, וטען שיש בכך סכנה מוסרית והיסטורית.


הוציא מהדורות חדשות של ספרי קבלה ותיאר אותם עם מבואות ומראי מקומות. כתב מעל מאתיים מאמרים בענייני שעה, ורבים פורסמו בערוץ שבע. חלקם קובצו בספר "קוממיות לארצנו".




היה נשוי לרחל. בין ילדיו: (פרטים לא מפורטים בטקסט המקורי).

משה יחיאל הלוי צוריאל נולד בגרמניה ב-1938. משפחתו עברה לארצות הברית כשהיה ילד. הם נסעו על ספינת סנט לואיס ב-1939.

למד בישיבה. ישיבה = בית ספר ללימודי תורה ותלמוד. הוא היה ר"מ = מורה בישיבה, ומשגיח = מדריך רוחני לתלמידים. למד גם באוניברסיטה וקיבל תואר בפסיכולוגיה חינוכית.

ב-1956 עלה לישראל. למד במרכז הרב ובכולל חזון איש. התחתן ב-1961 עם רחל. שנים רבות היה משגיח בישיבת שעלבים. לימד גם בישיבת תורת החיים בגוש קטיף.

הוא כתב והדיר ספרים רבים על הלכה ומחשבה. חלק מהספרים כללו מכתבים של הרב אברהם יצחק קוק. הוא הוציא מהדורות של ספרי קבלה והוסיף מבואות והסברים פשוטים.

בשנים האחרונות חלה בסרטן והמשיך ללמד מהבית. נפטר ב-10 באוגוסט 2023 ונקבר באלעד.


היה שייך לזרם שנקרא חרדי-לאומי. הוא האמין שתנועות חדשות בתורה יכולות להיות נחוצות. חשב שהישיבה בארץ היא מצווה חשובה.

הוא התנגד לפינוי יישובים בישראל. אמר שאסור לעקור בתי יישוב. לפני ההתנתקות קרא שלא להשתתף בפינוי.

בתחום הביטחון הוא תמך בעונש חמור למחבלים. במלחמה קבע שלא להתחשב באוכלוסייה אזרחית. הוא גם התנגד לשילוב נשים בקרבות.

בהריון עם בעיה קשה של העובר, אמר שרוב הרבנים התירו להפסיק את ההריון במקרים קיצוניים.

טען שתפילה ליד קברים אין לה משמעות לפי ההלכה, וכי חלק מהדברים שנכתבו בזוהר על כך נוספו מאוחר יותר.