משל

משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל, כלומר סיפור שיש לו משמעות מעבר למתרחש בו במפורש. המשל שייך לסוגת הסיפור העממי, ביחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם. מקובל לחלק את המשל הסיפורי לשני סוגים: פאבולה ופארבולה.

המשל היא סוגה ספרותית עתיקה. בתחילה הועברו המשלים בעל פה, לפני שהועלו על הכתב. יש עדויות למשלים כבר מאמצע האלף השני לפני הספירה בארצות קדומות כמו שומר, בבל, אשור ומצרים. למשל המזרחי הייתה השפעה על המשל היווני, שמוכר בעיקר בזכות קובץ משלי אזיפוס.

גם בספרות היהודית יש משלים ישנים. במקרא משתמשים במשלים לניסיון להעביר מסרים לנביאים, למלך ולעם. לפי המסורת, שלמה המלך ידע משלים רבים ולבשגם בספר משלי. דוגמאות מוכרות הן משל יותם ומשל "כבשת הרש" של נתן הנביא. בברית החדשה יש משלים סיפוריים, בעיקר מסוג משל הדוגמה (הפראבולה), למשל משלי ישו כמו משל הבן האובד והשומרוני הטוב.

נמשל הוא המסר או הלקח שהמשל מציע. לפעמים המסקנה נכתבת במפורש בראש או בסוף המשל. לעיתים היא סמויה, והקורא צריך לחשוף אותה בעצמו.

המשל בולט בכך שהוא מחבר סיפור פשוט עם מסר ערכי או חינוכי, ומאפשר לימוד דרך דימויים ודמויות סימבוליות.

משל הוא סיפור קצר עם מוסר. אלגורי פירושו: יש בו משמעות נסתרת.

המשלים נכתבו לפני אלפי שנים. בראשית הם הועברו בעל פה, כמו סיפורים שסבים מספרים. נמצאו משלים בשומר, בבל, אשור ומצרים. המשל המזרחי השפיע על המשל היווני, כמו משלי אזיפוס.

ביהדות משתמשים במשלים גם במקרא. נביאים וגם מלכים קיבלו מסר בעזרת משל. יש למשלים ידועות כמו משל יותם וכבשת הרש של נתן. גם בברית החדשה יש משלים לסיפור, שנקראים פראבולות. ישו אמר משלים מפורסמים, לדוגמה משל הבן האובד והשומרוני הטוב.

נמשל זה הלקח שבמשל. לפעמים הוא כתוב בסוף. לפעמים הוא נסתר והקורא צריך לגלות אותו.

המשל פשוט לקריאה, אבל נותן רעיונות חשובים ללמוד מהם.