משפחת אלישר

משפחת אלישר היא משפחת רבנים ופעילים חשובה ממוצא ספרדי, שבניה שימשו רבנים, אישים ציבוריים ועסקנים.

דעות החוקרים לגבי מקור המשפחה חלוקות. גרסה אחת מתבססת על מגילת יוחסין שכתב הרב חיים הלוי פולאקו עבור הרב יעקב שאול אלישר (היש"א ברכה), וטוענת שמוצא המשפחה מווילנה. לפי גרסה זו, השם "אלישר" ניתן בעקבות ישרותו.

חוקרים אחרים לא הסכימו. הם מצביעים על "מגילת פרס" שחיבר הרב יעקב אלישר. סגנון הכתיבה והמיליות במגילה נראים ספרדיים, והמחבר חותם את שם אביו כ"חיים יוסף" ולא "חיים ירוחם". יש גם תיעוד של רב בשם חיים יוסף אלישר, שהיה תושב ירושלים ואחר כך חברון, ויצא בשליחות (שליחות = משימות כדי לגייס עזרה וכספים לקהילה).

עוד ראיה היא שכבר לפני הגעתו של רב וילנא לארץ, בני משפחה נשאו את השם אלישר. ספר שהודפס באמסטרדם בתחילת המאה ה-18 מזכיר את אברהם אלישר, אביו של הרב חיים יוסף. חוקר אחד, מאיר בניהו, מצביע על העיר Híjar באראגון שבספרד כמקור המשפחה, ומדווח על עדות מ-1504 על רב יוסף אליסר שעלה לצפת אחרי גירוש ספרד.

יעקב גליס מציע שהבלבול במוצא נבע מנישואיו של הרב חיים יוסף אלישר עם בתו של הרב יעקב וילנא.

אברהם אלישר נזכר בדורות הראשונים של המשפחה. ייתכן שהשם אברהם ניתן לו כי נחשב אנוס שחזר ליהדות. הוא נפטר בחברון בערך בשנת 1710.

בנו של אברהם, הרב חיים יוסף אלישר, נשא את בתו של הרב יעקב וילנא. ב-1712 יצא לאמסטרדם בשליחות והדפיס שם את הספר "נגיד ומצוה". מאוחר יותר עבר לחברון, שהייתה אז קהילה קטנה אך חשובה.

בשנת 1730 יצא בשליחות לקהילות בצפון אפריקה ואז לאיטליה, שם קיבל סיוע למטרות פדיון שבויים. כתבי השליחות מראים שהמצב הכלכלי של יהודי חברון היה קשה.

הרב יעקב אלישר (1730, 1790) היה בנו של חיים יוסף. הוא שימש כראש קהילת חברון והיה ידיד החיד"א (החיד"א = כינוי לרב גדול). הוא יצא לשליחויות, ובמהלך שהותו בבצרה ב-1775 נפטרה אשתו ונישא בשנית.

כאשר פרצו קשיים בבצרה והיה חשש לגורל הקהילה, ארגן הרב יעקב תפילות וצומות. בעקבות כך בוטלה הגזרה, והוא חיבר את "מגילת פרס" (נקראת גם "מגילת אלישר").

בנו אליעזר ירוחם, אביו של הרב יעקב שאול, נולד בבצרה ב-1775. לאחר תקופה עבר הרב יעקב לדמשק ואז לצפת ב-1781, ושם נמנה עם מנהיגי הציבור.

נולד בצפת ב-7 ביוני 1817. איבד את אביו כשהיה כבן שבע, ואומץ על ידי אביו החורג, הרב בנימין מרדכי נבון. הוסמך לדיינות ב-1853 והחל לכהן כאב בית הדין ב-1869.

ב-1893 הוכתר לראשון לציון, תפקיד דתי מרכזי, וכיהן בו עד פטירתו ב-18 ביולי 1906. ילדיו כללו את בתו סולטנה (שמשפחתה התקרבה לשורת רבנים בולטים), ואת בניו הרב חיים משה אלישר, הרב אליעזר ירוחם (נפטר צעיר), והרב ניסים בנימין מרדכי אלישר.

נולד בירושלים ב-1845 ונקרא בחיבה חמ"א (ראשי תיבות של שמו). נישא לווידה בת הרב רפאל מאיר פאניז'יל, והיו להם תשעה ילדים.

הוא עסק במסחר ולמד תורה. שאלות הלכתיות רבות הופנו אליו מרחבי העולם. בזמן שמינוי אביו לראשון לציון ב-1893, שימש כנציגו במועצת המחוז (מג'ליס אדארה) למשך 13 שנים.

היה ממייסדי בתי חולים חשובים בירושלים, ובהם שערי צדק ומשגב לדך. הוציא לאור את ספר השו"ת של אביו ב-1906 והוסיף תשובות משלו. שימש כשנתיים כראשון לציון וכנשיא הרבנים בארץ. חיבר ספרים ומסמכים הלכתיים ונפטר ב-תרפ"ד. נקבר בהר הזיתים, בחלקת הרבנים של משפחת אלישר.

בני משפחה נוספים בהם רבנים ועסקנים המשיכו את פעילות המשפחה בדורות הבאים.

משפחת אלישר היא משפחה של רבנים ואנשי ציבור. הם ממוצא ספרדי.

חוקרים חולקים על איפה המשפחה התחילה. חלקם אומרים שבאו מווילנה. אחרים מצביעים על טקסטים ישנים שמראים שהשפה והמנהגים של הכותב היו ספרדיים.

יש תיעוד על אדם בשם יוסף אליסר שעלה מצפון ספרד לצפת ב-1504. גם העיר Híjar בספרד מוזכרת כמקור אפשרי.

אברהם אלישר נזכר בראשית המשפחה. בנו חיים יוסף נישא לבת של רב וילנא. חיים יוסף יצא למשליחות לאמסטרדם והדפיס ספרים. הוא גר זמן מה בחברון.

יעקב אלישר (1730, 1790) היה ראש קהילת חברון. כשהקהילה הייתה בסכנה, הוא ארגן תפילות וצומות והצליח לשנות את המצב. הוא כתב את "מגילת פרס".

יעקב שאול אלישר נולד בצפת ב-1817. הוא התייתם צעיר והתקדם להיות דיין ומנהיג. ב-1893 הוא מונה לראשון לציון, תפקיד דתי חשוב, וכיהן בו עד 1906.

בנו, חיים משה (כונה חמ"א), נולד בירושלים ב-1845. הוא עסק במסחר ולימוד. סייע בהקמת בתי חולים בירושלים.

חיים משה הוציא לאור את ספרי אביו וחיבר ספרים משלו. הוא נקבר בהר הזיתים בחלקת המשפחה.

משפחת אלישר פעלה רבות בקהילות בארץ. רבים מבני המשפחה שימשו רבנים, שליחים ומייסדי מוסדות.