משפט הקוף המקליד

"משפט הקוף המקליד" אומר: אם יש רשימה ארוכה מאד של תווים אקראיים, כל טקסט קצר יופיע שם בסוף.

כל פעם שכותבים מקטע חדש, יש סיכוי קטן מאד שהוא ייתן בדיוק מילה מסוימת. אם מנסים המון פעמים, הסיכוי שהמילה תופיע לפחות פעם אחת גדל עד כמעט בוודאות.

דוגמה פשוטה: אם יש 50 תווים והמילה "אנציקלופדיה" היא בת 11 אותיות, הסיכוי שהמילה תופיע במקום מסוים הוא מאוד קטן. אבל אם יש הרבה מקטעים שונים, אז סביר שהיא תופיע איפשהו.

לא רק שזה יקרה בסוף, גם הזמן הממוצע עד שזה יקרה הוא מספר מסוים. אפשר לתת גבול משוער על זמן כזה, שנכתב בצורה מתמטית.

עקרון זה נכון לכל טקסט סופי. טקסטים יופיעו עם התדירות שהם צפויים להופיע. יש קשרים לנושאים מתמטיים עמוקים כמו "מספרים נורמליים" (מספרים שחילוק הספרות שלהם מפוזר היטב).

בנסיון קצר במעבדה עם קופים, יצאו מעט דפים. רוב ההדפסות היו חזרות על אות אחת, והקופים אפילו שברו מקלדות. זמן הניסוי היה קצר ביחס לזמן שצריך כדי לקבל טקסט בעל משמעות.

הסופר ריצ'רד דוקינס הראה ניסוי מחשבתי בשם "תוכנת הסמור". בתוכנה זו שומרים אותות נכונות ואז מחליפים את השאר. כך מגיעים למשפט מהר יותר.

דוקינס אומר שאבולוציה שונה כי היא לא מחפשת מטרה מראש. אבל יש בה "ברירה טבעית", תהליך שמשאיר טוב יותר ומשאיר פחות את הפחות מתאימים. זה מזרז יצירת סדר.

הרעיון מופיע בספרים ובסרטים כדרך לחשוב על מזל, מקריות וסדר.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!