משפט צבאי

משפט צבאי הוא החוקים וההליכים החלים על אנשים המשרתים בצבא. לפי הדין הבין־לאומי, הוא יכול לחול גם על תושבים בזמן שלטון צבאי או כיבוש. ברוב המדינות יש מערכת משפט צבאית נפרדת מהמשפט האזרחי. חריג בולט הוא גרמניה, שבה בוטל המשפט הצבאי אחרי מלחמת העולם השנייה.

בישראל הדין הצבאי משלב חוקי המדינה ומערכת נורמות פנימית של הצבא. היררכיית הנורמות כוללת חוקי יסוד, חוק השיפוט הצבאי (1955), חוקי שירות שונים, הוראות פיקוד עליון ופקודות מטכ"ל. חוק השיפוט הצבאי נותן סמכות לבתי דין צבאיים לדון בעבירות שבוצעו על ידי משרתים בצה"ל.
בתי הדין הרכבם כולל קצינים שהוסמכו לשפוט, לפעמים בלי השכלה משפטית, לצד קצינים בעלי השכלה משפטית. זה דומה במידה לבית הדין לעבודה, שבו יושבים נציגי ציבור לצד שופט מקצועי.

מלבד בתי הדין הצבאיים קיימים הליכים משמעתיים מול קציני שיפוט. כל קצין מדרגת סגן ומעלה יכול להיות קצין-שיפוט אם קיבל הסמכה מהפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר). הסמכה ניתנת אחרי קורס ומבחן בדין משמעתי. קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (זוטר) וקש"ב (בכיר) לפי דרגה.
הליך משמעתי מתועד בטופס שנקרא "טופס 630". החייל הנדון מלווה בחייל נוסף במהלך הדיון. אם נמצא אשם, ניתן להטיל עונשים כמו התראה, ריתוק לבסיס, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס או ימי מחבוש (מאסר קצר).

משפט צבאי הוא החוקים שחלים על חיילים. חייל זה אדם שמשרת בצבא. לפי החוק הבינלאומי, משפט צבאי יכול לחול גם על תושבים בזמן שלטון צבאי.

בישראל יש חוק מיוחד בשם חוק השיפוט הצבאי (1955). החוק אומר שבתי דין צבאיים שופטים חיילים. בתי הדין כוללים קצינים, חלקם לא למדו משפטים, וחלקם הם קצינים משפטנים.

יש גם שיפוט משמעתי. קצין שמוסמך לשפוט נקרא קצין-שיפוט. הוא מקבל הסמכה אחרי קורס ומבחן. יש שתי קבוצות: קש"ז הוא זוטר, קש"ב הוא בכיר.
הדיון נרשם בטופס שנקרא "טופס 630". לחייל יש מלווה בחדר הדיון. אם החייל אשם, אפשר לקבל התראה, ריתוק לבסיס, נזיפה, קנס או ימי מחבוש (מאסר קצר).