''בית משפט'' היא ערכאה שמדינה נותנת לה סמכות לשפיטה, כלומר לקבל החלטות משפטיות. במערכת המשפט הישראלית יש בתי משפט אזרחיים לצד בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים ובתי משפט מנהליים. את ביצוע פסקי הדין מנהלת ההוצאה לפועל.
בדרך כלל "בית משפט" שייך למערכת הכללית של בתי המשפט. "בית דין" דן בנושא מסוים, לעיתים לפי חוקים מיוחדים או הלכות דתיות.
מטרת המשפט היא לנסות להגיע לאמת, לשמור על זכויות הצדדים ולהכריע בסכסוכים. ההכרעות נשענות על דיני ראיות (כללים שקובעים מה מותר להראות בבית המשפט), חובת תום הלב, הימנעות מניגוד עניינים ושמירה על חוקים ותקנות. חוקי היסוד נחשבים גבוהים במעלה ההיררכיה, ואחריהם חוקים רגילים, תקנות ופסקי דין קודמים.
עקרון שלטון החוק הוא הבסיס של המערכת. מקורו במגילת העצמאות ובהתפתחות חקיקתית של חוקי היסוד ופסקי דין, שהפכו לבסיס משפטי מקובל.
כשוגשת תביעה, לבית המשפט יש סמכות עניינית, היכולת לדון רק בנושאים שצוינו בתביעה, וכן סמכות מקומית, כלומר היכולת לדון בתיקים לפי האזור. אם הנתבע מגיש תביעה שכנגד לפני הדיון הראשון, נושאי אותה תביעה נכנסים גם הם לדיון.
שופטים ממונים על ידי נשיא המדינה, לפי המלצות הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה כוללת תשעה חברים, בראשות שר המשפטים, ונציגים מן המערכת השיפוטית, מממשלה, מהכנסת ומלשכת עורכי הדין.
חוק יסוד: השפיטה קובע שלוש ערכאות עיקריות: בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום. לכל ערכאה יש סמכות עניינית מוגדרת, ובנוסף נדרשת סמכות מקומית לפי מחוזות.
העליון הוא ערכאת הערעור העליונה. הוא שומע ערעורים על החלטות בתי משפט מחוזיים. העליון יושב גם כבג"ץ, בית המשפט הגבוה לצדק, ושומע עתירות נגד רשויות המדינה, הממשלה והכנסת. סמכות בג"ץ התפתחה מאז תקופת המנדט והתחזקה בעקבות פסקי דין וחקיקת חוקי יסוד, כולל חוקי היסוד על כבוד האדם וחירותו משנת 1992.
המחוזי דן בתיקים אזרחיים שערכם עולה על 2.5 מיליון שקל ובפשעים שבתוצאתם עונש של שבע שנות מאסר ומעלה. הוא דן בערעורים על פסקי דין של בתי משפט השלום ומשמש כסמכות שיפוטית במגוון עניינים, כולל תחומים מנהליים ומים. קיימים מספר בתי משפט מחוזיים ברחבי הארץ.
זהו ערכאת הרישום עבור רוב התביעות האזרחיות והפליליות. בית משפט השלום דן בתביעות אזרחיות עד 2.5 מיליון שקל ובעבירות שבעונשן עד שבע שנות מאסר. לרוב יש בו שופט אחד. בתוך בתי משפט השלום פועלים גם בתי משפט מיוחדים בתחומים מסוימים.
בתחילת 2014 הושק מודל של בתי משפט קהילתיים כפיילוט. הם מתמקדים בשיקום הנאשמים ולא רק בעונש. בשנת 2020 פורסם תזכיר חוק לעיגון סמכויותיהם.
לצד בתי המשפט יש בתי דין שעוסקים בנושאים ייחודיים, לפי חוק מיוחד. בתי הדין פועלים לפי מערכות חוקים נפרדות ודיינים בהם בעלי הכשרה מיוחדת לנושא, כמו דיינים בתורה בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה וקצינים בבית הדין הצבאי. לעתים סמכותם חורגת על סמכות בתי המשפט האזרחיים בתחומים מסוימים.
בתי הדין הדתיים דנים במעמד אישי ובענייני משפחה, בעיקר בנישואין ובגירושין. סמכותם יכולה להיות ייחודית בתחומים אלה. עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון וכוח הדין האזרחי משפיעים על החלטותיהם.
זוהי מערכת עצמאית שבדין חוק משנת 1969. בתי הדין לעבודה מטפלים בסכסוכים בין עובדים למעסיקים ובנושאי הביטוח הלאומי. יש ערכאה אזורית וערכאת ערעור ארצית.
מערכת השיפוט של צה"ל פועלת לפי חוק השיפוט הצבאי. בתי דין צבאיים שיפוטיים מתמקדים בעבירות הצבא ובפרוצדורות פנימיות.
בתי משפט צבאיים פועלים גם באזור יהודה והשומרון, והוקמו לפי צו המפקד הצבאי. הם דנים בעבירות בנושאי ביטחון ובהפרות של צו המפקד.
כוללות בתי דין משמעתיים ומאות ועדות ערר וגופים דומים. הם דנים בסכסוכים בין אזרחים לבין רשויות המדינה ומציעים פתרונות שאינם חלק ממערכת בתי המשפט האזרחית הרגילה.
''בית משפט'' הוא מקום שבו מחליטים מי צודק. המדינה נותנת לו את הזכות להכריע.
במדינה יש כמה סוגי ערכאות. יש בתי משפט רגילים ובתי דין מיוחדים. בתי דין מיוחדים דנים בנושאים ספציפיים.
שופטים נבחרים על ידי נשיא המדינה אחרי המלצות ועדה. הוועדה כוללת את שר המשפטים ונציגים מהמערכת.
יש שלוש דרגות עיקריות: בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.
זהו בית המשפט הכי גדול. לפעמים הוא נקרא בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק). הוא יכול לבדוק החלטות של המדינה.
המחוזי דן בתיקים גדולים ובערעורים של בתי משפט השלום.
שם מתייחסים לתביעות קטנות ולעבירות קלות. יש בו גם חלקים מיוחדים לכל תחום.
בתי דין דתיים דנים בנושאי נישואין וגירושין. הם פועלים לפי כללים דתיים.
שם דנים בעבודות ובעימותים בין עובדים למעסיקים.
הם דנים בחיילים ובעבירות ביטחוניות. יש אף בתי משפט צבאיים באזור יהודה והשומרון.
יש ועדות רבות שבודקות החלטות של רשויות המדינה. אלה לא תמיד חלק מבתי המשפט הרגילים.
תגובות גולשים