מתחם שידור

מתחם שידור הוא טווח כתובות ברשת שבו מחשב יכול לתקשר עם אחר לפי הכתובת הפיזית בלבד. כתובת פיזית, מזהה של כרטיס הרשת, החומרה שמחברת את המחשב לרשת. באופן שקול, מתחם שידור הוא קבוצה סגורה של מתחמי התנגשות; מתחם התנגשות הוא חלק מהרשת שבו מכשירים שומעים את אותן תשדורות.

כרטיס הרשת שומע את כל התשדורות שנשלחות במתחם ההתנגשות שלו. לכן מקילים ואומרים שכל מחשב שומע את כל התשדורות במתחם השידור. הציפייה היא ששאר המחשבים יתעלמו מהודעות שאינן מיועדות להם. זה יוצר חוסר יעילות, כי המחשבים מקבלים הרבה תשדורות שלא רלוונטיות להם. בעיה נוספת היא האפשרות שאחד מהמחשבים יאזין או אפילו יגיב לתשדורות שאינן שלו.

היתרון של מתחם השידור הוא בפשטות, דרוש תווך יחיד לפריסה. כדי לשפר יעילות וביטחון משתמשים בנתבים ובמתגים, שמחלקים את הרשת למתחמי התנגשות קטנים יותר. בנוסף, הצפנה יכולה למנוע ממחשב שלא מורשה להבין את תוכן התשדורות.

מתחם שידור הוא טווח כתובות ברשת. שם מחשב יכול לשלוח ולקבל הודעות לפי כתובת פיזית. כתובת פיזית היא מספר שמזהה כרטיס רשת. כרטיס רשת הוא החלק שמחבר את המחשב לרשת.

במתחם שידור כל כרטיס רשת "שומע" את כל ההודעות. לפעמים מחשב שומע הודעות שלא מיועדות לו. זה מבזבז זמן. גם אפשר שמחשב ישתמש בהודעות שלא שלו. היתרון הוא שזה פשוט להקים.

כדי לתקן את זה משתמשים במתגים ובנתבים. הם מחלקים את הרשת לחלקים קטנים יותר. גם משתמשים בהצפנה. הצפנה מקשה על מי שלא אמור להבין הודעה.