“מתנות לאביונים” היא מצווה בחג פורים. היא חלה על גברים ונשים. כל אדם חייב לתת מתנה לפחות לשני אביונים, מתנה אחת לכל עני.
במגילת אסתר כתוב שמרדכי, שנה אחרי הניצחון, קבע את החג כאירוע שנתי. הוא הוסיף את המנהג של נתינת מתנות לאביונים, ולכן נקבעה המצווה לתת לשני נזקקים לפחות.
בתלמוד (לפי רב יוסף) נלמד שיש לשלוח שתי "מתנות" לשני אביונים. הרמב"ם פוסק על פי הדין הזה. הפוסקים דנו בגודל המתנה: יש שאמרו שפרוטה אחת מספיקה לכל עני. פרוטה = מטבע קטן. דעה אחרת דורשת סכום שיוכל לקנות מנה לאכילה. אם אדם לא מוצא עני ביום החג, הוא יכול להפריש סכום כדי לתת לאחר מכן. זמן החיוב הוא ביום קריאת המגילה; כאשר קוראים את המגילה במקום אחר (כמו בפורים משולש), מחלקים את המתנות ביום י"ד שבו קוראים את המגילה.
הרמב"ם כותב שזו המצווה החשובה מבין מצוות חג הפורים.
“מתנות לאביונים” היא מצווה בפורים. צריך לתת מתנה לשני אביונים. אביונים = עניים. כל עני מקבל מתנה אחת.
במגילת אסתר מרדכי קבע לחג שיש לנהוג כל שנה כך. הוא הוסיף גם לתת מתנות לעניים כחלק מהחג.
בתלמוד כתבו שצריך לשלוח שתי מתנות לשני אביונים. הרמב"ם מסכים עם זה. יש שאמרו לפרוטה אחת מספיק. פרוטה = מטבע קטן. אחרים אמרו לתת כסף לקניית אוכל. אם לא מוצאים עני, שומרים כסף לתת אחרי החג. נותנים את המתנות ביום קריאת המגילה; לפעמים קוראים את המגילה במקום אחר, אז נותנים ביום י"ד.
הרמב"ם כותב שזו מצווה חשובה מאוד בפורים.
תגובות גולשים