נוירופסיכולוג

נוירופסיכולוג, אדם שחוקר ומטפל בקשרים בין מוח להתנהגות. נוירופסיכולוגיה היא חקר עיבוד מידע במוח, אצל אנשים בריאים ובחולים. נוירופסיכולוגים עוסקים באבחון, טיפול ושיקום של אובדנים קוגניטיביים נרכשים. אובדן קוגניטיבי נרכש = פגיעה בכישורים החשיבתיים שקיבלת אחרי לידה, כמו אחרי פגיעה או מחלה. קיימת גם נוירופסיכולוגיה קלינית, תחום המתמקד בכשלים קוגניטיביים התפתחותיים אצל ילדים. בנוסף, נוירופסיכולוגים משתתפים בתכנון סביבות אינטראקטיביות אדם, מכונה, כלומר ממשקים חכמים שמתקשרים עם משתמשים.

למרות התקדמות המחקר, בישראל אין חקיקה שמסדירה רישוי לנוירופסיכולוגיה קלינית. יש מי שרואים את התחום כתת-התמחות בתוך מקצוע הפסיכולוגיה. אחרים רוצים חקיקה רחבה יותר, שתכיר גם בוגרי תכניות מוח והתנהגות ממחלקות אחרות. כיום, בהיעדר חוק, ההגדרה נשענת על השכלה ורקע מקצועי, כפי שנעשה על ידי האקדמיה הלאומית בארצות הברית.

יסודות התחום הונחו לפני יותר מ-120 שנים, אך הכשרות ייעודיות התפתחותן איטית. בארצות הברית לא הייתה תוכנית ייעודית עד סוף שנות ה-60. בשנות ה-70 נפתחו כמה תכניות, ובישראל נפתחה תוכנית בטכניון. מאז חלה עלייה מהירה בתכניות לתארים מתקדמים ופוסט־דוקטורט. כיום בארצות הברית יש כמה עשרות מסלולים ייעודיים, ובישראל שלושה. מסלולים אלה התרחבו בעיקר מסוף שנות ה-90.

נוירופסיכולוג הוא אדם שעוסק במוח ובהתנהגות. המוח הוא האיבר שמחשיב ומרגיש. נוירופסיכולוגים חוקרים איך המוח עובד. הם גם עוזרים לאנשים שאיבדו חלק מהזיכרון או הכישורים. זה קרה אחרי פגיעה או מחלה.

בישראל אין חוק שמכריז מי נוירופסיכולוג. יש ויכוח אם זה חלק מהמקצוע פסיכולוגיה. אחרים רוצים להכיר גם בסטודנטים של חוקי מוח והתנהגות.

הרעיון לקח מעל מאה שנים להתפתח. בארצות הברית לא היו תוכניות מיוחדות עד סוף שנות ה-60. בשנות ה-70 התחילו תוכניות. מאז גדל מספר התוכניות. היום בארצות הברית יש עשרות תוכניות, ובישראל יש שלוש תוכניות מוכרות.