נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה ומרצה. היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב. פרופסור אמריטה זהו כינוי לפרופסור שפרשה מהוראה אך נשארת פעילה במחקר ובהרצאות.
נולדה בתל אביב במשפחה שבה האב, ישראל כהן, היה סופר. גדלה בסביבה ספרותית ולמדה בבית הספר תל נורדאו וב"תיכון חדש". לאחר שירות בנח"ל (יחידת שירות צבאי-חברתי) הייתה תקופה קצרה בקיבוץ מעיין ברוך. את לימודיה האקדמיים עשתה באוניברסיטת תל אביב בין 1961 ל־1972. ב-1964 קיבלה תואר ראשון בספרות ותנ"ך ותעודת הוראה. עבודת הדוקטור שלה נקראה "העומר וש. בן-ציון עורכו".
היא החלה להורות באותה אוניברסיטה והתקדמה עד שקיבלה את דרגת פרופסור מן המניין ב-1990. גוברין נחשבת למובילה בחקר הספרות העברית ובהוראתה. החידוש המרכזי שלה הוא לראות את הספרות העברית כרב-מערכת השזורה בהקשרים חברתיים, ביוגרפיים והיסטוריים. היא הראתה איך המרכזים של הספרות העברית הועברו ממקומות שונים בעולם אל המרכז שבארץ ישראל.
השתתפה בכנסים של ברית עברית עולמית ותרמה לתחום הציבורי של הספרות העברית. כתבה ספרי מחקר ומונוגרפיות על סופרים כמו גרשון שופמן, דבורה בארון ואהרן מגד. כתבה גם על כתבי עת ספרותיים וחבורות ספרותיות, ואספה מאמרי ביקורת ותגליות מארכיונים.
זכתה בפרסים חשובים, כולל פרס אברהם קריב (1993) על ספרה על ברנר, פרס ביאליק לספרות יפה (1998), פרס אפרת (2002), פרס מפעל חיים של רמת גן (2010) ואות יקירת העיר תל אביב-יפו (2010).
ב-2005 פרשה לגמלאות אחרי כ-40 שנות הוראה ומחקר. לרגל פרישתה הוקדש לה "ספר יובל" בעריכת אבנר הולצמן, שנושא את הכותרת "ממרכזים למרכז, ספר נורית גוברין". מאז פרישתה המשיכה לפרסם מחקרים, ללמד בהתנדבות בחוג לתקשורת עד 2018, להשתתף בכנסים ולמרצות.
בשנת 2019 יצא ספר ביבליוגרפי של כתביה וכתיבה עליהן, בעריכת אלי שקדי, לקראת יובל ה-85 שלה.
בפברואר 1956 נישאה לשלמה גוברין, בנו של ח"כ עקיבא גוברין. נולדו להם שלושה בנים. שלמה נפטר באוגוסט 2009.
נורית גוברין נולדה בתל אביב ב-5 בנובמבר 1935. היא חוקרת וסופרת. היא היתה פרופסור באוניברסיטת תל אביב. פרופסור זה מורה בכיר שפרש אבל ממשיך לעסוק בלימוד.
כשהייתה ילדה קיבלה השראה מהבית הספרותי במשפחתה. למדה בתל נורדאו וב"תיכון חדש". אחרי השירות הצבאי היתה תקופה בקיבוץ מעיין ברוך. למדה באוניברסיטת תל אביב בשנות ה-60 וקיבלה תואר בספרות ותנ"ך.
החלה ללמד באוניברסיטה ועשתה דוקטורט. היא חקרה את הספרות העברית והראתה איך היא קשורה להיסטוריה ולחברה. היא כתבה ספרים על סופרים ועל כתבי עת ספרותיים.
קיבלה פרסים חשובים. בין היתר פרס ביאליק ב-1998 ופרס מפעל חיים בעיר רמת גן ב-2010. ב-2005 פרשה מהוראה אחרי כ-40 שנות עבודה. היא המשיכה לפרסם ולשמור על פעילות אקדמית.
נישאה ב-1956 לשלמה גוברין. יש להם שלושה בנים. בעלה נפטר ב-2009.
תגובות גולשים