נורפוק (אי)

האי נורפוק שוכן בדרום האוקיינוס השקט, בין אוסטרליה, ניו זילנד וקלדוניה החדשה. האי הוא טריטוריה של אוסטרליה.

יורדי ים פולינזים ביקרו באי לפני הגעת האירופים, אך לא נותרו בו סימני ישוב קבע. רב החובל ג'יימס קוק גילה את האי ב־11 באוקטובר 1774. הוא קרא לו על שם הדוכסית של נורפוק. קוק התרשם מעצי האראוקריה רמה (עץ מחטני, בשמו העממי "אורן נורפוק"), שהיו גבוהים ושימשו לבניית אוניות.

היישוב האירופי הראשון נועד למנוע כיבוש צרפתי. ב־6 במרץ 1788 הגיעו 50 אסירים ושבעה סוהרים. המושבה ניסתה לפתח חקלאות כדי לספק את סידני, אך כישלון נגרם מרוחות חזקות, נזקים של חולדות וחוסר נמל טבעי. בעקבות קשיים והוצאות הוחלט לסגור את המושבה. באמצע המאה ה־19 נותר האי ריק לתקופות.

ב־1824 הוחלט להקים מחדש מושבת עונשין על האי. המטרה הייתה לשלוח אליו פושעים שנחשבו לקשים במיוחד. התנאים היו קשים מאוד, והיו תלונות על ענישה קשה ושחיתות בקרב הסוהרים. דיווחים וביקורי כמרים ושופטים באמצע המאה ה־19 הובילו לרפורמות ושינויים. משלוח האסירים הופסק ב־1847, והאחרונים הועברו ב־1855 לטסמניה.

ב־6 ביוני 1856 הגיעו לאי צאצאי התושבים מפיטקרן, כולל צאצאים של אנשי טהיטי ומורדי הבאונטי. הם בנו קהילה, נוסד מיסיון ב־1867 ונבנתה כנסייה ב־1882. יום הבאונטי נחוג ב־8 ביוני.

שטח האי כ־34.6 קמ"ר, קו חוף כ־32 ק"מ ורובו מצוקים. אין לו נמלים טבעיים. הנקודה הגבוהה היא הר בייטס, 319 מטר מעל פני הים. פארק לאומי משתרע סביב הר בייטס ותופס כ־10% משטח האי; גם האיים נפיאן ופיליפ שייכים לו. באי חלקי מרעה המהווים כ־25% מהשטח והדיג הוא משאב טבע משמעותי.
אין מסילות ברזל. יש שדה תעופה עם מסלול ארוך של 1,950 מטרים וכ־80 ק"מ של דרכים סלולות. מעבורות מובילות סחורות ואנשים לקינגסטון ומפרץ קסקייד.

ראש המדינה הוא המלך צ'ארלס השלישי. הניהול נעשה בפועל על ידי מנהלן שממנה הממשל האוסטרלי. יש מועצה מחוקקת בת תשעה חברים, הנבחרת כל שלוש שנים; ארבעה מהם מהווים מועצה מבצעת. הבירה היא קינגסטון. המטבע הוא הדולר האוסטרלי.

מעמד האי שנוי במחלוקת: תושבים רבים טוענים כי קיבלו מעמד מיוחד בעת היישוב מפיטקרן. באי חוקים שונים לגבי הגירה, ותושבי האי אינם חייבים במסים כאוסטרלים.

אוכלוסיית האי הייתה כ־1,853 תושבים (יולי 2003). כ־20% מתחת לגיל 14, רובם בין 15, 64 וכ־16% מעל גיל 65. יש רק בית ספר יסודי; תלמידים שממשיכים ללמוד עוזבים את האי.
רוב התושבים הם לבנים פרוטסטנטים. שפות מדוברות: אנגלית ונורפוקית, שפה שמשלבת אנגלית של המאה ה־18 וטהיטית.

התיירות היא הענף הכלכלי המרכזי. הובלות ומעבורות מביאות סחורות; הממשלה אוסרת יבוא פירות וירקות מסוימים. האי מחובר בכבל תת־ימי לאוסטרליה, ניו זילנד וקנדה. קידומת טלפון בין־לאומית: 672. סיומת אינטרנט: .nf

באי אחוז פשיעה נמוך, אם כי היו שתי רציחות מאז שנת 2000. קיימת הגירה שלילית של תושבים לאוסטרליה ולניו זילנד.

נורפוק הוא אי באוקיינוס השקט. הוא בין אוסטרליה וניו זילנד.

האיים נודעו לפני אירופאים על ידי יורדי ים פולינזים. ג'יימס קוק גילה את נורפוק ב־1774. הוא שם לב לעצים גבוהים שנקראים "אורן נורפוק" (אראוקריה, עץ מחטני).

מושבת עונשין היא מקום שאליו שלחו אסירים למאסר ועבודה. באי הוקמו שתי מושבות עונשין. החיים שם היו קשים, והמאמצים לשנות את המצב נעשו באמצע המאה ה־19.

ב־6 ביוני 1856 הגיעו לאי משפחות מפיטקרן. הם הביאו מסורות משלהם. יום הבאונטי נחוג ב־8 ביוני לזכר הגעתם.

שטח האי כ־34.6 קמ"ר. הנקודה הגבוהה היא הר בייטס, 319 מ'. פארק לאומי תופס חלק מהאי. אין נמל טבעי, אבל יש שדה תעופה עם מסלול של 1,950 מ'.
התיירות חשובה לכלכלת האי. מטבע: דולר אוסטרלי.

באאי כ־1,800 תושבים (נכון ל־2003). יש בית ספר יסודי בלבד. התושבים מדברים אנגלית ונורפוקית, שפה שמשלבת אנגלית וטהיטית.

קידומת טלפון: 672. סיומת אינטרנט: .nf

הבירה היא קינגסטון. חלק גדול מהאי הוא מרעה ופעילות דיג חשובה לתושבים.