נושאת מטוסים (נומ"ט) היא אוניית מלחמה גדולה, המשמשת כשדה תעופה נייד למטוסים ולמסוקים.
אורך נושאות מטוסים נע בדרך כלל בין כ-100 עד מעל 300 מטרים. על נושאת מטוסים גדולה משרתים אלפי מלחים, והיא כוללת מתקנים שלעיתים דומים לעיר קטנה.
לאחר מלחמת העולם השנייה נושאות המטוסים הפכו לכלי המרכזי בכוח הים, מפני שמטוסי קרב מעניקים טווח והשפעה רחוקים.
נושאות הן פגיעות בגלל גודלן, ולכן שטות בליווי אוניות נוספות כחלק מקבוצת קרב עם משחתות, צוללות וספינות סיוע.
המדינות שהפעילו נושאות מטוסים (נכון ל-2022) כוללות את ארצות הברית, בריטניה, צרפת, סין, רוסיה, הודו, איטליה וספרד.
ניסויים במטוסים ימיים החלו בראשית המאה ה-20. הטייס יוג'ין איליי ביצע המראה מהאונייה ב-1910 ונחיתה ב-1911.
נושאת המטוסים הראשונה שנכנסה לשירות הייתה הארק רויאל הבריטית ב-1914. ההתקפה הימית הראשונה ממטוס נושאת התרחשה ב-1918.
בין המלחמות נפחו הצבאות את יכולת נושאות המטוסים. אמנות כמו אמנת וושינגטון ניסו להגביל בניית אוניות, אבל פיתוח הנומ"טים המשיך.
המטוסים של שנות ה-30 היו קטנים, חד-מנועיים ובעלי כנפיים מתקפלות, והשתמשו בעיקר לסיור והגנה.
במלחמת העולם השנייה נושאות המטוסים קיבלו תפקיד מרכזי. מדינות רבות פיתחו וניצלו נושאות במלחמה, והן שינו את מאזן הכוח בים.
נושאת המטוסים היפנית שינאנו הייתה הגדולה ביותר שפעלה במלחמה, והוטבעה עשר ימים לאחר כניסתה לשירות ב-1944.
נושאת מטוסים דורשת טכנולוגיות ייחודיות כדי להמריא ולנחות על סיפון קצר.
כדי להמריא משתמשים במעוט או במקטע השולף של גלגל המטוס. מדובר במערכת שמאיצה את המטוס במהירות גבוהה בתוך מרחק קצר.
בנושאות מודרניות ההאצה נעשית על ידי בוכנת קיטור או על ידי מנגנון אלקטרומגנטי.
לנחיתה משתמשים בכבלי עצירה. המטוס תופס וו וכבל מאט אותו במהירות עד לעצירה.
בנוסח ישן המטוסים חנו בחלק האחורי. היום יש חניה בצדדים והמסלול פתוח לנחיתות חוזרות.
יש גם רשת עצירה שמאטה את המטוס אם צריך.
ישנה מערכת אופטית שמציגה לטייס את זווית הגישה האידיאלית לנחיתה, בדרך כלל כ-3 מעלות. היא מסייעת לנחיתה מדויקת ובטוחה.
"האי" הוא מבנה גבוה על הסיפון. שם נמצאים מגדל הפיקוד, מכ"ם ואנטנות השידור.
נושאות נבחנות לפי שיטת ההמראה והנחיתה: V/STOL (המראה ונחיתה אנכית/קצרה), CATOBAR (המראה בקאטפולט וו-נחיתה בכבלים) ו-STOBAR.
מדינות שונות מפעילות מטוסים מתאימים לכל שיטה, כמו ההארייר למערכות V/STOL ו-F/A-18 למערכות CATOBAR.
חלק מנושאות המטוסים מופעלות בכור גרעיני. הנעה גרעינית נותנת טווח רב יותר ואספקת חשמל גדולה לספינה.
האנטרפרייז (CVN-65) הייתה נושאת המטוסים הראשונה המונעת בכור גרעיני, נכנסה לשירות ב-1961.
ארצות הברית מפעילה מספר נושאות גרעיניות, ולצרפת יש את שארל דה גול (R91) מאז 2001.
ארצות הברית מפעילה את מרבית נושאות המטוסים בעולם, והיא המרכזית בכוח נושאות המטוסים הגלובלי.
סדרת נימיץ (CVN-68 ואילך) היא סדרה אמריקנית מונעת גרעינית. נימיץ נכנסה לשירות ב-1975.
האוניות בסדרה הן מהגדולות ביותר בהיסטוריה ולכל אחת מהן כוח אווירי גדול.
מספר מדינות מפתחות או מתכננות נושאות מטוסים חדשות, כולל ארצות הברית, סין, הודו ורוסיה.
נושאת מטוסים היא ספינה ענקית. היא משמשת כשדה תעופה צף.
עליה נמצאים מטוסים, מסוקים וצוות רב. צוות זה שומר על הספינה ומטפל במטוסים.
נושאות מטוסים יכולות להיות ארוכות מאוד. יש עליהן הרבה מכשירים שחשובים למטוסים.
לפני יותר ממאה שנה עשו ניסויים והמראה מהאונייה הראשון התרחש ב-1910.
נושאת המטוסים הארק רויאל נכנסה לשירות ב-1914. ההתקפה הראשונה ממטוס נושאת התרחשה ב-1918.
במלחמות נושאות המטוסים סייעו בהעברת מטוסים רחוק מהחוף.
במלחמת העולם השנייה הן הפכו לכלי חשוב בלחימה.
כדי להמריא במהירות על סיפון קצר, משתמשים במעוט או בקאטפולט. מעוט הוא מכשיר שמדחף את המטוס קדימה.
כדי לעצור משתמשים בכבל עצירה. המטוס תופס את הכבל ומאט מהר.
יש גם רשת עצירה שעוצרת מטוס כמו רשת.
על הסיפון יש מבנה שנקרא "האי". שם יושבים המפקדים ומפעילים את המכ"מים.
= הנעה גרעינית
חלק מהנושאות משתמשות באנרגיה גרעינית. זה נותן להן טווח גדול ללא תדלוק.
האנטרפרייז הייתה הנושאת הראשונה עם הנעה כזו, ב-1961.
ארצות הברית היא המפעילה הגדולה ביותר. גם מדינות אחרות מפעילות נושאות קטנות יותר.
נושאות מטוסים ממשיכות להיות כלי חשוב בים.
תגובות גולשים