ניאוף

ניאוף (קיום יחסי מין בהסכמה בין אנשים שאינם נשואים, כאשר לפחות אחד מהם נשוי) נתפס בתרבויות רבות כמעשה לא־מוסרי. בעברית מודרנית קוראים לו גם בגידה.

בחברות קדומות נחשבה הבגידה לעברה חמורה. לעיתים היה הבעל נחשב לבעלים של אשתו, ולכן יחסים של איש זר עם אישה נשואה נענשו קשה, בעוד גבר נשוי עם אישה לא נשואה נענש פחות.

בחוקי חמורבי היו עונשים חמורים למי שנתפס בניאוף.

גם בחוקי אשור נדרשו עונשים קשים למעורבים בניאוף, אם כי לעיתים הבעל יכל לחון על אשתו.

ביהדות האיסור על ניאוף מופיע בעשרת הדיברות. לפי התורה דינו של ניאוף הוא חמור, ובכתובים הוא נחשב לעברה שמגיעה בעלולתו למיתה. חז"ל דרשו עדויות חזקות מאוד, ולכן יישום העונש בפועל היה נדיר. אם ממעשה ניאוף נולד ילד, בתורת ההלכה הוא מוגדר כממזר (ילד שנולד מחיבור אסור). בחוזה הנישואין ובכתובה (מסמך נישואין) יש התחייבויות שמקשרות את האישה לבעלה בנושאי פרנסה ומיניות.

הנצרות רואה בניאוף חטא נגד נאמנות הנישואין. היא מסירה את ההבחנה שביהדות בין עבירה על אשת איש לעומת עבירה נגד אישה לא נשואה, ודוגלת בנאמנות הדדית. בחוקים במדינות נוצריות העונשים או ההשלכות היו משתנים, לדוגמה בקוד נפוליאון ניאוף של האישה נחשב עילה לגירושים.

באסלאם ניאוף נחשב לחטא חמור ולפעמים לעבירה פלילית. בחלק מהמסורות והחוקים הדתיים העונש המוזכר הוא 100 מלקות, ובמדינות מסוימות קיימות סנקציות פליליות קשות. לאחר המהפכה האיראנית של 1979 חוקקו חוקים עם עונשים חמורים על ניאוף.

היחס לניאוף היום משתנה: במדינות מסוימות זה עבירה פלילית, כמו בחלק ממדינות אסיה והעולם המוסלמי; בחלק אחר החוק אינו נאכף. רבים רואים בניאוף סיבה לגירושין. בישראל מקרים של ניאוף של אישה מובאים בפני בית דין רבני, ולעיתים מובילים לגירושין ללא תשלום כתובה ומזונות.

ניאוף נעשה בדרך כלל בפרטיות, אך לעיתים זוכה לפרסום ציבורי רב. דוגמאות בולטות הן פרשת הקלטת מ-1993 בישראל שטבעה את שמה בפוליטיקה המקומית, פרשת ביל קלינטון ומוניקה לוינסקי בארצות הברית, ותקריות הקשורות בסילביו ברלוסקוני באיטליה.

ניאוף הוא לקיים יחסי מין עם מישהו שאינו בן הזוג החוקי, כשהאחד לפחות נשוי. בעברית קוראים לזה גם בגידה.

בזמנים קדומים זה נחשב רע מאוד. אנשים שפגעו בנאמנות נענשו בחומרה.

בחוקי חמורבי היו עונשים חזקים למי שנתפס.

גם באשור הענישה הייתה קשה, אבל לפעמים הבעל יכול היה לחון על האישה.

היהדות אוסרת ניאוף, וזה מופיע בעשרת הדיברות. חכמי התורה דרשו ראיות חזקות, ולכן קשה היה להרשיע בפועל. ילד שנולד מיחסים כאלה נקרא ממזר (שם בהלכה).

הנצרות מדגישה שנאמנות בנישואין חשובה לשני בני הזוג.

באסלאם ניאוף נחשב חטא חמור. בחלק מהמקומות יש עונשים גם בחוק.

בימינו מדינות שונות מסתכלות על זה אחרת. במדינות מסוימות זה אסור בחוק, ובאחרות לא נאכף. בישראל מקרים כאלה מופנים לבית דין רבני ולעיתים מובילים לגירושין.

לעתים פרשיות ניאוף הופכות לידועות מאוד. דוגמאות מפורסמות הן פרשה ב-1993 בישראל ופרשת ביל קלינטון בארצות הברית.