משבר הוא אירוע חריג ולא מתוכנן שיכול לפגוע באדם, במשפחה או בארגון.
ההשפעות כוללות פגיעה במוניטין, ביכולת הכלכלית, בלקוחות ובסביבה. לרוב המשבר יוצא משליטת המנהלים.
משברים שונים דורשים תגובות שונות. מקובל לחלקם לחריפים ולכרוניים. משבר כרוני מתחיל כבעיה קטנה ומתפתח בגלל רשלנות ניהולית.
המסר הוא שאירוע קטן עלול לגדול אם לא יטופל בזמן.
ניהול משברים עובד בשני אפיקים: תגובה לאירוע עצמו ותגובה למדיה.
השלבים המקובלים הם: זיהוי סימני אזהרה, הכרה כי המשבר התפרץ, השתלטות על האירוע, תקשורת עם קהלים רלוונטיים, פתרון והערכת תפקוד, ולבסוף חיסון המוניטין.
תקשורת משמשת גם ליצירת מסר חיובי ולצמצום נזק תדמיתי.
"ניהול משבר" הוא תהליך אסטרטגי רחב שמטרתו להקטין סיכונים ולשפר שליטה ארגונית.
"תקשורת משברית" מתמקדת בדיאלוג עם הציבור כדי למזער נזקים לשם הארגון.
שני היבטים אלו חייבים לפעול יחד: לפתור את הבעיה ולנהל את הסיפור הציבורי.
תאוריית שיקום התדמית מתמקדת בהפצת מסרים לקהלים כדי לצמצם ייחוס שלילי.
טקטיקות נפוצות כוללות הכחשה, הימנעות מלקיחת אחריות ומזעור הנזקים באמצעות הסברים, התנצלות או פעולות מתקנות.
הדוגמה המקראית של רחבעם מראה איך בחירה שגויה בהתמודדות הביאה לפיצול המדינה.
זה ממחיש חשיבות קבלת החלטות נכונה בזמן משבר.
דוגמא מפורסמת היא משבר התרופות של ג'ונסון אנד ג'ונסון (טיילנול) ב-1982. האירוע הזה הדגיש את חשיבות התגובה המהירה והפתוחה.
במאה ה-21 צצו גם משברי סייבר, כמו פריצות נרחבות והשבתת שירותים.
בישראל היו משברים של תאגידים רבים, חלקם התאוששו וחלקם נפגעו קשות, למשל פרשות מזון ותקלות תשתית תקשורת.
הציבור נוטה לשפוט חברות לפי מידת המוכנות שלהן ואופן תגובתן.
משברי סייבר הם תקיפות מידע ומערכות מחשב. הם נפוצים ויכולים לפגוע בכל ארגון.
סוגי התקיפות שונים: סחיטה, שיבוש שירותים, חדירה שקטה לצורך ריגול או השפעה פוליטית.
אירועים כמו פריצת הענק ל-Yahoo! ונגיף הכופרה WannaCry מדגימים את ההיקף והנזק האפשרי.
מוכנות כוללת טכנולוגיה, מדיניות והכשרה אנושית. רבים נעזרים בחברות הגנת סייבר.
חשוב גם לתרגל תגובות, להכין נהלים ולדווח על תקלות להנהלה.
בנוסף, נדרש תכנון תקשורתי בהכרה מהירה מול הציבור כדי לשמור אמינות.
בסיכום מעשי: משבר מחייב פתרון טכני וקשר תקשורתי אפקטיבי. שילוב זה מקטין נזקים ושומר על המשך פעילות הארגון.
משבר הוא בעיה גדולה ופתאומית שיכולה לפגוע בארגון או באנשים.
הוא עלול לפגוע במוניטין, בכסף ובבריאות.
יש משברים שמתרחשים בפתאומיות ויש כאלה שמתחילים קטן ומתחזקים.
חשוב לזהות בעיות קטנות בזמן.
כדי להתמודד עושים כמה שלבים: שמים לב לסימנים, משתלטים על הבעיה, מדברים עם האנשים הנפגעים, פותרים ומלמדים להבא.
ניהול משברים כולל גם לדבר לתקשורת ולהסביר לציבור מה קורה.
הסבר ברור מסייע לאנשים להבין ולסמוך על הארגון.
ארגונים מנסים לצמצם את התדמית השלילית על ידי הסבר, התנצלות ופעולות לתיקון.
דוגמה ידועה: אירוע תרופות של ג'ונסון אנד ג'ונסון ב-1982 שהיה חמור.
גם מתקפות מחשבים (סייבר) גרמו נזק רב במדינות רבות.
סייבר פירושו תקיפות מחשב. התקפות כאלה יכולות לגנוב מידע או להשבית שירותים.
ארגונים צריכים להתכונן עם הגנה ותרגולים.
בסוף, משבר צריך טיפול מהיר וטוב, וגם הסבר ברור לציבור.
כך אפשר לשמור על אמון ולהמשיך לעבוד.
תגובות גולשים