ניל"י - יצירת הקשר עם הבריטים

אחרי שהוחלט להקים רשת ריגול (ניל"י), קבוצה שאוספת מידע סודי כדי לסייע לבריטים בכיבוש ארץ ישראל, עלה הצורך ביצירת קשר עם בסיס בריטי במצרים. ניסיונות ליצירת הקשר נמשכו ממחצית 1915 ועד תחילת 1917 והיו מלאים בקשיים.

ביולי, אוגוסט 1915 הפליגו אלכסנדר ורבקה אהרנסון למצרים כדי לפנות למודיעין הבריטי. מודיעין = איסוף מידע צבאי וסודי. אלכסנדר פרסם מאמרים באנגלית על חולשת הצבא הטורקי ועל אפשרות לנחיתה בריטית. הוא שוחח עם מייג'ור ניוקומב אך נדחה ואף קיבל צו גירוש. ב-3 בספטמבר הפליג לארצות הברית.

אבשלום פיינברג יצא בעקבותיהם ונחת באלכסנדריה בספטמבר. שם פגש את צ'ארלס בוטאג'י, נוצרי מחיפה שעבד במודיעין הימי הבריטי. באמצעות בוטאג'י הכיר פיינברג את לויטננט לאונרד וולי שקיבל ממנו סיכום על הקמת רשת הריגול. וולי הנחה את פיינברג לאסוף מידע צבאי על תנועות הטורקים, גודלם, הובלה וחימוש. בנוסף ביקשו הבריטים נתונים על הכלכלה בארץ, והשאלות לגבי גורל שני טייסים צרפתים שנחטפו בבאר שבע.

ב-8 בנובמבר חזר פיינברג בחשאי לארץ והחל לאסוף מודיעין בירושלים ובמרכז. אהרן אהרנסון יצא גם למסע ריגול צפוני ונחתך מידע רב. הם ניסו להעביר ידיעות בלילות אל אונייה בריטית שתעגון סמוך לחוף עתלית, אך הפעם נוצרו בעיות טכניות ותקשורתיות. האונייה סנט אן הגיעה בדצמבר אך לא ביצעה את המשימה; הדבר עורר חשד טורקי לאחר מכן.

ב-9 בדצמבר יצא פיינברג בדרכו למצרים דרך סיני, ביחד עם אפרים כהנא. בדרכם נוצרו חשדות בגלל ביקור אצל מפקד טורקי באל עריש; כהנא חמק לחזרה והטורקים חקרו אותו. ב-19 בדצמבר נעצר פיינברג בשטח ההפקר בין הכוחות. הוא הספיק להשמיד מסמכים אך נשפט בחשד לריגול ונשלח לכלא בבאר שבע. אנשי הרשת העבירו דואר שליחים כדי לשמור על קשר: נעמן בלקינד, יוסף לישנסקי ואחרים קשרו מכתבים שהושלכו מכלאו. הטורקים הסתפקו בסברם ושחררו אותו ב-11 או 12 בינואר 1916.

במהלך מעצר פיינברג הגיעה שרה אהרנסון, אחותו של אהרון, שחזרה מקושטא. היא חוותה את זוועות השואת הארמנים בדרכה, והשימוש בחוויות אלה חיזק את מעורבותה. היא השתלבה ברשת הריגול כשהגיעה לזכרון יעקב.

לאחר שחרור פיינברג נזקקו אנשי הרשת לשליח שייצא למצרים כדי למסור את המידע. פיינברג נסע לקושטא ולברוסה בתקווה לצאת מגרמניה, וקיבל הוראה לחזור ארצה במרץ 1916. הבריטים ניסו גם להשתמש בשליחים ימיים: צבי רבין נשלח במרץ וניסה להשאיר פתק קשור לכלי עבודה בתחנה בעתלית, אך וולי לא היה מרוצה ונתק הקשר שוב. באותה תקופה אהרון אהרנסון יצא לגרמניה ולונדון באוגוסט, נובמבר 1916, נפגש עם אישים בריטים וקיבל תשומת לב וחשד.

אהרנסון הגיע למצרים ב-12 בדצמבר 1916 ופגש קציני מודיעין. הוא רצה שהבריטים ישלחו אוניות להביא מידע, אך נתקל בסקפטיות ובחיכוכים. למרות זאת סוכם על ביקורי אוניות קבועים בעתלית. אהרנסון ניסה לגייס שליחים ולקיים הפלגות ניסיוניות של סירות שחייה, אך סופות ומזג אוויר קשות מנעו ירידות לחוף בפעמים הראשונות.

צ'ארלס בוטאג'י שירת כמתווך בין אנשי ניל"י במצרים למודיעין הבריטי. הוא סייע במסמכים, רישיונות ובהפלגות. בוטאג'י לא היה ציוני אך עבד לטובת המודיעין הבריטי ועזר לקשר לפעולות 1915, 1919.

בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי במסע סולדי דרך סיני. ב-20 בינואר איבדו את דרכם באזור רפיח שנמצא בין שטחי הבריטים והעות'מאנים. לפי עדויות, הותקפו על ידי קבוצת בדואים; פיינברג נהרג ולישנסקי נפצע קשה והוברח לטיפול רפואי. יש גרסאות שונות לגבי מעורבות המורה הדרך הבדואי, אך אין הוכחה סופית לכך.

בסוף ינואר 1917 הצליחו להפיל שליח ראשון שחזר ומהעברת המידע החלו הפלגות מוצלחות יותר. ב-27 בינואר הפליגה הסירה L'Arbalete והצליחה להעביר איש לים. ב-19 בפברואר הגיעה אונייה בשם Managem לעתלית והחלה הפלגה קבועה בערך מדי חודש. כך נוצר סוף סוף קו קשר יציב בין ניל"י ובין המודיעין הבריטי, אחרי חודשים של ניסיונות, מעצרים ואובדן חיי אדם.

תמצית דמויות ומועדיות חשובות: אלכסנדר ורבקה אהרנסון, אבשלום פיינברג, אהרן אהרנסון, שרה אהרנסון, צ'ארלס בוטאג'י, לאונרד וולי. אירועים מרכזיים בין 1915 ל-מרץ 1917 כללו ניסיונות הפלגה, מעצר, מסעות יבשתיים ונפילתו של פיינברג.

אחרי שהוחלט להקים את ניל"י (רשת ריגול - קבוצה שאוספת מידע סודי), היה צורך לדבר עם הבריטים במצרים. ניסיונות אלה ארכו מ-1915 עד תחילת 1917.

אלכסנדר ורבקה אהרנסון נוסעים למצרים בקיץ 1915. אלכסנדר כתב בעיתון באנגלית על חולשת הצבא הטורקי. הוא פגש קצין בריטי אך נדחה. מיד אחרי זה אבשלום פיינברג נסע אף הוא למצרים. שם פגש את צ'ארלס בוטאג'י, שסייע לו לפגוש את לאונרד וולי, קצין בריטי.

וולי ביקש מאבשלום לאסוף מידע על תנועות הצבא, כמו גם על מצב הכלכלה בארץ. אבשלום חזר בחשאי לארץ בנובמבר ולקח מידע חשוב מירושלים. גם אהרן יצא לרגל בצפון והביא פנקסים מלאים מידע.

בחודש דצמבר יצא פיינברג שוב למצרים דרך סיני. ב-19 בדצמבר הוא נעצר בשטח בין החיילים. הוא הושם בכלא בבאר שבע. חברים בדואגים שלחו מכתבים ועזרו לו. בסופו של דבר הוא שוחרר בינואר 1916.

במהלך זה הגיעה שרה אהרנסון. היא ראתה דברים קשים בדרך שלה מקושטא. כשהגיעה היא עזרה ברשת הריגול.

הרשת ניסתה שוב לשלוח שליחים למצרים. חלק מהניסיונות כשלו בגלל סופות או טעויות. אהרן נסע לאירופה באוגוסט 1916 ונפגש עם אנשים בריטים בלונדון. אחר כך הוא הלך למצרים בדצמבר.

במצרים אהרן פגש קצינים בריטים וניסה לארגן הפלגות להבאת מידע. הרבה ניסיונות נדחו בגלל מזג אוויר וסכנות בים.

צ'ארלס בוטאג'י היה איש חיפה שעזר להעביר מכתבים וחפצים בין ניל"י ובין הבריטים במצרים. הוא עזר בהפלגות ובמסמכים.

בינואר 1917 יצאו פיינברג ולישנסקי במדבר על גמלים. הם איבדו את דרכם ליד רפיח. לפי עדויות, הם הותקפו. אבשלום נהרג ולישנסקי נפצע והצילו אותו חיילים אוסטרליים.

בסוף ינואר-פברואר 1917 הצליחו יותר שליחים להגיע לחוף. ב-19 בפברואר אונייה בשם Managem הצליחה להביא מידע. אז התחילו הפלגות קבועות ותעלות הקשר בין ניל"י ובין הבריטים נפתחו.

דמויות מרכזיות: אהרן אהרנסון, אבשלום פיינברג, שרה אהרנסון, צ'ארלס בוטאג'י וטוני וולי (לאונרד וולי).