ניסוי מילר-יורי נחשב לניסוי פורץ דרך בחקר ראשית החיים. את הניסוי ערך סטנלי מילר בשנת 1953 בהנחיית הרולד יורי באוניברסיטת שיקגו. המטרה הייתה לבדוק אם במצבים שדמו את תנאי כדור הארץ הקדמון יוכלו להיווצר באופן ספונטני מולקולות שבונות יצורים חיים.
יורי שיער שהאטמוספירה הקדמונית הייתה "אטמוספירה מחזרת" (אטמוספירה עשירה במימן, שמקלה על יצירת מולקולות אורגניות). על פי השערה זו הם בנו ניסוי שבחן האם מרכיבים פשוטים ייצרו תרכובות אורגניות מורכבות. היום נתפסה ההשערה הזו כמוקצנת, והסברה מקובלת היא שהאטמוספירה הייתה חצי-מחזרת (פחות עשירה במימן).
מילר בנה מערכת צינורות זכוכית סגורה שכוללת מכל עם תמיסה המדמה מי-ים. במערכת הוזרמו גזים: מתאן, אמוניה, מימן ואדי מים. התמיסה הוחממה ליצירת אדי מים. ניצוצות חשמליים דמו ברקים. האדי מים קוברו וחזרו למכל, כך שנוצר מחזור אידוי ועיבוי כמו בעננים וגשם. הניסוי נמשך כשבוע.
בסוף הניסוי נבדקה התמיסה. כ-10%-15% מהפחמן במערכת הפכו לתרכובות אורגניות. כ-2% מהפחמן הפכו לחומצות אמינו (חומצות אמינו הן אבני בניין של חלבונים). נמצאו 3 מתוך כ-20 חומצות האמינו שנמצאות ביצורים חיים. החומצה השכיחה ביותר הייתה גליצין, שהיא הפשוטה ביותר. התערובת הייתה רצמית, כלומר לא הייתה העדפה ל"צד ימין" או "צד שמאל" של המולקולות (אין עדיפות לכיראליות, כלומר להטייה של המולקולה לכיוון אחד).
הניסוי הראה שמולקולות ביולוגיות יכולות להיווצר מתרכובות פשוטות בתנאים מסוימים. הוא עורר גל ניסויים שאחריו והפך לקלאסי בתחום חקר ראשית החיים. עם זאת, התוצאות לא מוכיחות בדיוק כיצד התחיל החיים בכדור הארץ, במיוחד כי הרכב האטמוספירה שנבחר אינו נתפס כיום כהכרחי.
בשנת 1953 סטנלי מילר עשה ניסוי חשוב על איך ייתכן שיצרו חיים. הניסוי נערך יחד עם המורה שלו, הרולד יורי.
הרעיון היה לבדוק אם בתנאים של כדור הארץ לפני מיליוני שנים יוכלו להיווצר חומרים של חיים. הם חשבו שהאוויר אז היה מלא מימן. מימן הוא גז קל.
בניגוד לים פתוח הם בנו מערכת זכוכית סגורה. שם שימו גזים: מתאן, אמוניה, מימן ואדי מים. שמו גם מים שמדמו את מי הים. חיממו את המים עד שהפכו לאדים. נתנו ניצוצות חשמליים שדמו ברק. אחרי כן קיררו את האדים. כך יצא מחזור כמו ענן וגשם. הניסוי היה בערך שבוע.
בסוף הניסוי מצאו בתמיסה חומרים אורגניים. כ-10%-15% מהפחמן הפכו לחומרים אורגניים. כ-2% מהפחמן הפכו לחומצות אמינו. חומצות אמינו הן חלקים קטנים שבונים חלבונים. נמצאו 3 חומצות אמינו שמוצאים גם ביצורים חיים. החומצה הפשוטה ביותר שנוצרה נקראת גליצין. המולקולות יצאו בצורות ימין ושמאל באותה מידה. זה אומר שלא היה עדיפות לצורה אחת.
הניסוי הראה שאפשר ליצור חומרי חיים מחומרים פשוטים. הוא נתן השראה לניסויים רבים אחרים. מאוחר יותר חשבו שאולי האוויר הקדמוני לא דמה בדיוק לזה שהשתמשו בו בניסוי.
תגובות גולשים