ניסויי מנגלה בתאומים

ניסויי מנגלה בתאומים היו ניסויים פסאודו-מדעיים ואכזריים שערך יוזף מנגלה באושוויץ. מנגלה פעל בעיקר על דעת עצמו וללא פרסומים מדעיים. מטרותיו הרשמיות הטעניות כללו חיפוש הסיבה הגנטית ללידת תאומים, מתוך רצון להגדיל את מספר ה"גרמנים האריים". בפועל מטרות רבות נותרו לא ברורות, וברבות מהפעולות עמדו רעיונות הגזע של המשטר הנאצי.

מנגלה נעזר בצוות רופאים ובאנשי מקצוע, רבים מהם היו אסירים יהודים. הורים מסרו ילדים בתקווה שיקבלו יחס מיוחד ויושרו להינצל. גם תאומים בוגרים ידעו על העניין המדעי וכיוונו לכך לקבל יחס טוב יותר. התאומים הופרדו לאזורי שהייה מיוחדים והותר להם להישאר בבגדים אזרחיים.

במהלך ניסוייו הרג מנגלה, לפי אומדן אחד, כ־200 זוגות תאומים. בחלק מהמקרים השתמש בטכניקה של השוואת תאום שנשאר בחיים עם תאום שנהרג כ"קבוצת בקרה", קבוצת בקרה היא קבוצה שמשמשת להשוואה כדי לבדוק אם הניסוי משפיע. לאחר ההמתה בוצעו נתיחות והשוואות אנטומיות בין תאומים. ניסוייו כללו הרעלות, ניסיונות לשנות צבע עיניים על ידי הזרקת כימיקלים וטיפולים באיברים כמו אשכים.

בשנים אחרי המלחמה ייסדה אווה מוזס קור עם אחותה את הארגון "נצח תאומי אושוויץ" לתמיכה בניצולי ניסויים בילדים. הארגון איתר עשרות תאומים נוספים. ב-1995 הוקם מוזיאון לזכרם; הוא נשרף ב-2003 והוקם מחדש ב-2005.

יוזף מנגלה ערך ניסויים אכזריים בתאומים באושוויץ. ניסויים הם בדיקות שמנסים ללמוד משהו. מנגלה פעל ללא פרסומים מדעיים.

הורים הביאו ילדים בתקווה שיעניקו להם הגנה. גם תאומים בוגרים רצו עזרה ושתפו פעולה. רבים מהתאומים הוחזקו יחד בבידוד.

בערך 200 זוגות תאומים נהרגו. אחרי המוות בדקו את הגופות. בדיקה כזאת נקראת נתיחה, פתיחת הגוף כדי לבדוק אותו. מנגלה גם ניסח כימיקלים על העיניים וניסה חומרים אחרים על הילדים.

אווה מוזס קור ואחותה ייסדו ב-1984 את "נצח תאומי אושוויץ". הארגון עזר לשורדים ואיתר עוד תאומים. ב-1995 נפתח מוזיאון לזכר הילדים. המוזיאון נשרף ב-2003 והוקם שוב ב-2005.