שם המדינה משלב את שמו של מנהיג הילידי Nicarao ואת המילה הספרדית "agua" (מים), בעקבות קיומם של שני אגמים גדולים.
לפני הכיבוש הספרדי חיו בשטח מאות אלפי אנשים בכפרים ועיירות. ב-1502 הגיעו הספרדים, השתלטו וזעזעו את החברה המקומית. מחלות שהביאו עמהם הספרדים גרמו למותם של רבים.
במאה ה-19 ניסה השכיר-חרב האמריקאי ויליאם ווקר להשתלט על המדינה לתקופה קצרה. מאוחר יותר, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, השלטון של חוסה סלייה (Zelaya) קידם מודרניזציה והשקעות זרות. ארצות הברית התערבה פוליטית וצבאית בתהליכים אלה.
ב-1933 נחשף מפקד המשמר הלאומי אנסטסיו סומוסה כרודן. שושלת משפחת סומוסה שלטה בניקרגואה עשרות שנים, תוך דיכוי פוליטי ושחיתות. ב-1972 רעידת אדמה הרסה חלק גדול ממנגואה. בזיזת כספי סיוע ובדיכוי המחאות חלה החרפה במצוקה הציבורית.
תנועת החזית הסנדיניסטית (FSLN) הובילה מהלכים חמושים עד שהפילה את משטר סומוסה ב-1979. הסנדיניסטים הנהיגו רפורמות חברתיות וכלכליות, וקיבלו תמיכה מקובה. ארצות הברית תמכה בקבוצות הקונטרא שנלחמו נגד הממשל, והלחימה נמשכה בשנות ה-80.
בשנות ה-80 הסנדיניסטים שיפרו חינוך ובריאות בחלקים מהמדינה. ב-1990 הפסידו בבחירות, אך דניאל אורטגה חזר לנשיאות ב-2007. ב-2017 התרחשו הפגנות גדולות כנגד אורטגה, עם הפגנות אלימות והרשמות של הרוגים, עצורים ובריחה של אזרחים.
כלכלת ניקרגואה מבוססת בעיקר על חקלאות וייצוא. חקלאות מייצרת רוב התעסוקה והיצוא, וכוללת קפה, סוכר, טבק ובננות. שיעורי אבטלה גבוהים, והשקעות זרות מוגבלות בגלל סיכוני יציבות ופוליטיקה.
ניקרגואה היא הגדולה במדינות מרכז אמריקה. יש בה שלושה אזורים טבעיים ברורים: השפלה הפסיפית הפורייה, ההרים הצפון-מרכזיים והשפלה האטלנטית הקריבית. שני האגמים הגדולים, ניקרגואה ומנגואה, נמצאים בשפלה הפאסיפית.
האקלים טרופי. הטמפרטורות משמעתיות ונעות בעיקר לפי הגובה. העונה הגשומה נמשכת ממאי עד אוקטובר. משקעים עשירים במיוחד בשפלה הפסיפית.
המערב במדינה נמצא על גבול לוחות טקטוניים, ולכן יש רעידות אדמה ופעילות וולקנית. הוריקנים גורמים להצפות ולמפולות. הוריקן מיטש ב-1998 גרם נזקים כבדים ואובדן חיי אדם.
אוכלוסיית ניקרגואה מונה כ-6.85 מיליון (2021). רוב האוכלוסייה מרוכזת בחוף הפסיפי. שיעורי הגירה גבוהים; רבים חיים בחוץ לארץ.
רוב התושבים הם מסטיסוס (מעורבים גנטית). יש גם אנשים ממוצא אירופי, אפריקאי ואינדיאני. השפה העיקרית היא ספרדית; בחוף הקריבי מדברות גם מיסקיטו ואנגלית.
הדת העיקרית היא הקתוליות, כשאחוז נכבד משתייך גם לנסיונות פרוטסטנטיים ואוונגליסטיים. שיעור חסרי דת צמח בעשורים האחרונים.
הקהילה היהודית בניקרגואה הייתה קטנה. בשיאה מנהה כמה מאות אנשים. רבים עזבו אחרי המהפכה של סוף שנות ה-70. בשנים האחרונות הוקמו פעילויות יהודיות ונקי חב"ד אחד בעיירת חוף.
בשנות ה-80 הושגה ירידה משמעותית באנאלפביתיות בעקבות קמפיין אוריינות מסיבי. עם זאת, בערים ובאזורים כפריים קיימים פערים בחינוך.
התרבות משלבת השפעות ספרדיות וילידיות. החוף הפסיפי דומה למנהגי אמריקה הלטינית, והחוף הקריבי משמר השפעות בריטיות ושפות מקומיות.
כלי נגינה כמו מרימבה וריקודים מסורתיים כמו "Palo de Mayo" הם נפוצים. יש גם השפעות עירוניות ואמריקאיות.
אבות המזון הם תירס, אורז ושעועית. המנה הלאומית היא Gallo Pinto, תערובת אורז ושעועית.
הספרות מושרשת במיתוסים פרה-קולומביאניים ובמסורת ספרדית. המשורר רובן דריו נחשב דמות מרכזית.
בייסבול הוא הספורט הפופולרי ביותר. גם אגרוף וכדורסל חשובים, ויש עלייה בפופולריות של כדורגל.
שמה של ניקרגואה מגיע משם של מנהיג ילידי, Nicarao, ומילה ספרדית "agua" (מים). יש שתי אגמים גדולים שם.
לפני הגעת הספרדים חיו שם אנשים רבים. ב-1502 הגיעו הספרדים והשתלטו. רבים מתו ממחלות חדשות.
מאוחר יותר שלטו משפחת סומוסה זמן רב. הם היו דיקטטורים (שלטון של אדם אחד בלי חירות). ב-1972 רעידת אדמה הרסה חלק גדול ממנגואה.
בשנת 1979 קבוצת סנדיניסטים (מקור שמה משמו של המנהיג סנדינו) הדיחה את שושלת סומוסה. הם ניסו לשפר חינוך ובריאות. לאחר שנים של לחימה, ב-1990 נערכו בחירות חדשות.
דניאל אורטגה חזר לנשיאות ב-2007. ב-2017 היו הפגנות גדולות נגד הממשלה.
ניקרגואה היא המדינה הגדולה במרכז אמריקה. יש בה הרי געש, שני אגמים גדולים וחופים על שני אוקיינוסים. האקלים טרופי. יש עונה גשומה ממאי עד אוקטובר.
יש רעידות אדמה, הרי געש והוריקנים. הוריקן גדול ב-1998 גרם להצפות ונזק רב.
כ-6.8 מיליון תושבים (2021). רובם מדברים ספרדית. יש גם קבוצות ילידיות ומיעוטים שונים.
המוזיקה והריקודים משלבים מסורת ספרדית וילידית. המאכל המפורסם הוא Gallo Pinto, אורז עם שעועית. הספורט הפופולרי הוא בייסבול.
בעבר היו כמה משפחות יהודיות קטנות. היום כמעט לא נותרה קהילה גדולה.
תגובות גולשים