נירנברג

נירנברג היא העיר השנייה בגודלה בבוואריה שבגרמניה אחרי מינכן, והעיר ה-14 בגודלה בגרמניה. בשנת 2005 התגוררו בה כ־חצי מיליון תושבים. בסביבתה נמצאות ארלנגן (Erlangen) ופירט (Fürth), והן מהוות יחד עם יישובים נוספים מטרופולין של כ־2.5 מיליון תושבים. שטח העיר הוא כ־186 קמ"ר. נירנברג היא בירת פרנקוניה, אזור גאוגרפי בבוואריה.



האזכור הראשון של נירנברג הוא משנת 1050, והעיר צמחה סביב טירת נירנברג. שתי שריפות גדולות ב־1348 וב־1545 הרסו מסמכים רבים על קורותיה. ב־1219 קיבלה העיר מעמד מיוחד מהקיסר פרידריך השני. עד סוף המאה ה־13 היא הפכה לעיר עצמאית עם אזורי מלאכה ואומנות. למרות שלא ניצבה על נהר גדול, היא פרחה כמוקד סחר במאה ה־14.

ב־1356 נבחרה נירנברג למשכן האסיפות שיצרו את "בולת הזהב", מסמך חוקתי חשוב לקיסרות הרומית הקדושה. בתקופה זו נבנה ה־Hauptmarkt, הכיכר הראשית, ובה כנסיית פראונקירכה (Frauenkirche), מזרקה מפורסמת ובניין העירייה הישן. בתקופתו של הקיסר זיגיסמונד נשמר בעיר גם אוצר הכתר של האימפריה.

באמצע האלף ה־15 ועד תחילת ה־16 היו בנירנברג כ־25, 40 אלף תושבים, מה שהפך אותה לעיר גדולה יחסית באזור. המסחר שלה התנהל הרבה עם איטליה ושאר ערי אירופה, וזה תרם לפריחתה התרבותית.


במאה ה־15, 16 נרנברג היתה מרכז אמנותי חשוב. אלברכט דירר (Albrecht Dürer) היה האמן המפורסם ביותר שחי ופעל בה. סביבו פעלו ציירים, פסלים ונפחים בולטים, וביובל ה־16 ה־17 דיברו על "אסכולת נירנברג" בגלל הריכוז הגדול של אמנים.

ההמצאה המפורסמת מהעיר היא הגלובוס של מרטין בהיים, הגלובוס הראשון שהציג את כדור הארץ ככדור. בתקופת הרפורמציה הורחבו חומות העיר, והעיר התחלקה לצד לותרני וצד קתולי.


במאה ה־20 נירנברג הפכה למרכז פוליטי של המשטר הנאצי. שם נבנה אתר כינוסי המפלגה בו נערכו כינוסים בין 1933 ל־1938, בתכנון האדריכל אלברט שפר. בכינוס השנתי ב־1935 הוצאו "חוקי נירנברג", חוקים אנטישמיים שהפלו יהודים ופגעו בזכויותיהם.

לאחר מלחמת העולם השנייה נבחרה העיר כמקום למשפטי נירנברג, סדרת משפטים בפיקוח בעלות הברית נגד פושעי מלחמה נאצים. המשפטים נערכו ב־1945, 1949.


העיר שוחזרה באופן קפדני לאחר ההרס במלחמה. האוכלוסייה ירדה אחרי 1972, אך מאז שנת 2000 יש עליה מתמשכת. בנירנברג יש אוניברסיטה משותפת עם ארלנגן, שבה כ־25,000 סטודנטים. האוניברסיטה הוקמה ב־1742 ושבע מתוך תשע הפקולטות שלה נמצאות בארלנגן.

כ־18% מתושבי העיר אינם בעלי אזרחות גרמנית, ולפחות כרבע מקבוצה זו הם בעלי אזרחות טורקית. כיום חיים בנירנברג כמה אלפי יהודים, רובם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר. הרב האורתודוקסי של העיר מאז 2005 הוא הרב אליעזר חיטריק, הפועל גם כשליח חב"ד.


העיר העתיקה שוחזרה לאחר המלחמה. קצה הצפון שלה נשמרו טירה ונקודות תיירות מרכזיות. הכנסיות המרכזיות מרוכזות בעיר העתיקה, והיא מוקפת חומה שתפקידה היה להגנה. בנירנברג יש כ־13 מוזיאונים, ובהם המוזיאון הלאומי הגרמני (Germanisches Nationalmuseum) המציג אמנות והיסטוריה.

בית הולדתו של אלברכט דירר שופץ ומשמש מוזיאון. שדה התעופה של העיר נקרא על שמו: "נמל התעופה נירנברג־אלברכט דירר". כנסיית לורנץ (St. Lorenz) היא אחת משלוש הכנסיות המפורסמות בעיר.


ביתו של דירר היה סמוך לטירה ונבנה במאה ה־15. הבית נפגע בהפצצות במלחמה ושוחזר, וכיום מציג את חייו ויצירתו.


האזכור הרשמי הראשון ליהודים בנירנברג הוא משנת 1182. כבר במאה ה־13 פעלה כאן קהילה יהודית גדולה עם בית כנסת משנת 1296. במהלך ימי הביניים פרצו פרעות קשות (כמו פרעות רינדפלייש במאות ה־13 וה־14) שבהן רבים נרצחו והקהילה נפגעה קשות. בעקבות המגפה השחורה ב־1349 נרצחו וגורשו יהודים רבים, אך חלקם שבו ב־1352.

בשנים הבאות הוטלו על היהודים הגבלות שונות ולעיתים גורשו שוב, כמו ב־1498. יחד עם זאת התפתחה כאן תרבות יהודית חשובה: ב־1449 נוצרה "הגדת נירנברג", הגדה מאוירת מתקופת ימי הביניים המאוחרים.

לאחר שינויים במאה ה־19 השתפר מצבם של היהודים, והקהילה הוקמה מחדש ב־1862. בית הכנסת הגדול נחנך ב־1874. מספר חברי הקהילה גדל לקראת תחילת המאה ה־20, והקהילה פיתחה מוסדות חינוך וקבורה.

רבנים בולטים מתקופות שונות כוללים את המהר"ם מרוטנברג (רבי מאיר), רבי מרדכי בן הלל, ועוד רבנים מודרניים כמו הרב ד"ר אברהם יצחק קליין שניהל את הקהילה בין 1909, 1938, והרב אליעזר חיטריק המכהן כיום.


נירנברג היא עיר תאומה של מספר ערים באירופה ובעולם.

נירנברג היא עיר גדולה בּגרמניה. היא השנייה בגודלה בבוואריה.
בשנת 2005 חיו בה כ־חצי מיליון אנשים.
סביב העיר יש עוד שתי ערים חשובות: ארלנגן ופירט.



העיר קיימת כבר מהמאה ה־11. היא גדלה סביב טירה ישנה. בכיכר הראשית יש כנסייה גדולה ומזרקה מפורסמת.
במאה ה־14 וה־15 נירנברג היתה עיר סוחרים חשובה.


במאה ה־15, 16 חיו בה אמנים רבים. הצייר המפורסם אלברכט דירר נולד בה. גלובוס ראשון שהראה את כדור הארץ ככדור נוצר כאן.


במאה ה־20 השתמשו הנאצים בעיר למפגשים גדולים. ב־1935 הוצאו כאן חוקים שפגעו ביהודים. אחרי מלחמת העולם השנייה נערכו בעיר משפטים נגד פושעי מלחמה.


אחרי ששריפות והפצצות הרסו חלק מהעיר, שיפצו אותה בזהירות. היום יש שם אוניברסיטה גדולה.
כ־18% מהתושבים אינם אזרחים גרמנים. יש גם קהילה יהודית קטנה.


העיר העתיקה משוחזרת. יש בה טירה וחומות ישנות. בית הולדתו של אלברכט דירר הוא מוזיאון.
שדה התעופה קרוי על שמו של דירר.
כנסיית לורנץ היא אתר ידוע בעיר.


יש עדויות ליהודים בנירנברג כבר מהמאה ה־12. הקהילה נדחקה ונפגעה פעמים רבות במשך ההיסטוריה.
בשנת 1449 נוצרה כאן הגדת פסח מיוחדת ומצוירת. במאה ה־19 החלו היהודים לחזור ולהתחיל קהילה חדשה. בית הכנסת הגדול נבנה ב־1874.


לנירנברג יש ערים תאומות במדינות אחרות.