נמל אשדוד יושב בצפון‑מערב העיר אשדוד, על חוף הים התיכון. גבולותיו הוכרו בצו משנת 1960. הנמל מהווה אחד משלושת הנמלים המסחריים הראשיים של ישראל, ומשמש גם להעברת סחורות לירדן ולרשות הפלסטינית.
באזור זה פעל נמל כבר בעת העתיקה. אשדוד העתיקה ו"אשדוד‑ים" שימשו כנמלים ומרכזי מסחר. בתקופות שונות נבנו כאן מצודה ומזחים, והאתר מופיע במפות עתיקות. כמה מהאתרים והמבנים נשמרו כשרידים ארכאולוגיים.
ההחלטה לבנות נמל מודרני באשדוד התקבלה בשנות ה־50. הבנייה החלה ב־1961 והנמל נחנך ב־1963. כדי להגן על המתחם נבנו שוברי גלים ארוכים, שהושלמו עד 1966. לאחר המעבר מנמלים ישנים בתל‑אביב וביפו, חלק מעובדי הנמלים עברו לאשדוד.
במהלך השנים הגיעה לנמל גם תנועת תיירות כשאניות גדולות עגנו בו. ב־1973 אונייה שנקלעה לסערה נתקלה בשובר הגלים וטבעה; מספר אנשי צוות נהרגו.
תוכנית להרחבת הנמל צפונה אושרה באמצע שנות ה־90. אבן פינה לנמל היובל הונחה ב־1998, ורציפיו נחנכו ב־2005. ההרחבה כללה הארכת שוברי גלים ותוספת רציפים שהגבירה את יכולת הטעינה והפריקה.
ב־14 במרץ 2004 פוצצו מחבלים עצמם בתוך מתחם הנמל. בפיגוע נהרגו שמונה עובדים ועוד רבים נפצעו. הוקמו אנדרטאות לזכרם באשדוד ובכניסה לנמל.
בשנת 2005 בוצעה רפורמה ברשות הנמלים. פעילות הנמלים פורקה לחברות ממשלתיות, ובהן חברת נמל אשדוד בע"מ. ב־2013 הוצגו תוכניות להרחבות נוספות במדינה, ובהן פיתוחים לנמל אשדוד. ב־2014 נעצרו בכירים בחברה בחשד לשחיתות. ב־2025 דווח על מרוצי לילה לא חוקיים באזור הנמל, ועצירתם מדי פעם על ידי המשטרה.
הנמל ממוקם כ‑40 ק"מ דרומית לתל‑אביב ליד שפך נחל לכיש. הוא מחובר במסילת רכבת קצרה שמקלה על הובלת סחורות. קיימות תכניות לחיבור כביש מהיר נוסף שיקרב את הנמל לאזורי התעשייה.
כל אדמות הנמל שייכות למדינה וחברות שונות מפעילות בו שירותים: חברת נמלי ישראל, חברת נמל אשדוד, נמל הדרום וחברות לוגיסטיקה. שטח הנמל כולל עשרות רציפים, יחד כ־4,123 מטרים של רציפים תפעוליים, ושובר גלים ראשי באורך כ־3,350 מטרים.
פועלים בנמל עשרות מנופים ועגורנים, מסופים למכולות (מכולה = מגדל מתכת גדול לשינוע סחורות) ומתקנים לפריקה וטעינה. עורף הנמל מכיל משרדים, מחסנים, חניון למכוניות מיובאות ומסופי רכבת.
מ־2010 פועל בנמל מרכז מבקרים עם תצוגות, סרט פנורמי וסימולטור נשיוט אונייה. המבקרים יכולים לראות חלקים מהפעילות וללמוד על עבודת הנמל.
מסוף פחם הוקם בסוף שנות ה־80 כדי לשרת תחנות כוח. הוא פעל זמן קצר יחסית ונסגר לאחר שהוקם מזח חלופי. מאוחר יותר חזרו לפרוק פחם מסוים בנמל עקב תקלות במתקנים האחרים.
בשנת 2022 הושלם מסוע גרעינים באורך כ־2.5 ק"מ לשינוע תבואה. בתחילה צפוי היה שהוא יגביר את קצב הפריקה באופן משמעותי, אך בפועל התקלו בו בתקלות ותקלות חמורות הובילו להשבתתו ב־2024.
תעבורה ימית אשדוד מנהלת ניתוב וסיוע לכניסה ויציאה של אוניות, כולל גרירה, קשירה, אספקת דלק ומים ופינוי פסולת. צי החברה כלל כלי שיט מיוחדים כמו ספינות פיילוט וספינות שירות.
מגדלור אשדוד ניצב על גבעת יונה בגובה 68 מטרים. אורו נראה עד כ־27 ק"מ. בתחילת המאה ה־21 הופעלו פרויקטים סביבתיים בנמל לשיפור איכות האוויר והמים, בעיקר בשל קרבתו לשכונות המתגברות צפונית לעיר.
נמל אשדוד הוא נמל עמוק‑ממים גדול, שנבנה בים הפתוח ודרש פתרונות הנדסיים מיוחדים. לאורך השנים התפתחו בו מתקנים מודרניים, אך נותרו בו גם אתגרים תפעוליים וסביבתיים.
נמל אשדוד נמצא בצפון‑מערב העיר אשדוד ליד הים. נמל זה הוא אחד הנמלים הגדולים של ישראל.
לפני אלפי שנים היה כאן נמל גם אז. במקום נמצאו שרידים של עגינה ומבנים ישנים.
הנמל החדש נבנה בשנות ה־60. בנו קירות גדולים בים שנקראים שוברי גלים. שובר גלים הוא מבנה בים שמגן על הנמל מפני גלים חזקים.
ב־1963 הגיעו לאשדוד אוניות שהחלו להעמיס ולפרוק סחורות. אחרי כן עברו חלק מהעובדים מנמלים אחרים לאשדוד.
בשנות ה־90 קיבלו אישור להרחיב את הנמל. רציפים חדשים נחנכו ב־2005 ושמו להם "נמל היובל".
ב־2004 אירע פיגוע בנמל. שמונה עובדים נהרגו, וזה היה טראגי.
יש בנמל רציפים להעמסת מכולות. מכולה היא קופסה מתכת גדולה לשינוע סחורה. יש גם מנופים גדולים שמרימים מכולות.
בעורף הנמל יש מחסנים, חניון למכוניות מיובאות ורכבות שמחברות את הנמל לעיר.
במרכז המבקרים יש תערוכות, סרט ופעילויות לילדים. אפשר ללמוד שם איך עובדת ההעמסה ולראות את המנופים.
הנמל גדל עם הזמן, אך גם היו בו בעיות כמו תקלות במתקנים ושאלות סביבתיות בגלל קרבה לבתים. על המגדלור בגבעת יונה נכתב שהוא גבוה והאור שלו נראה רחוק בים.
תגובות גולשים