ננס שחור הוא חלקי וכמעט בלתי־נראה: זהו מצב היפותטי שבו ננס לבן (the white dwarf) התקרר עד שאינו פולט עוד אור או חום. ננס לבן הוא שארית של כוכב שהייתה לו מסה התחלתית עד כ־8 מסות שמש.
כאשר כוכב כזה מסיים היתוך גרעיני של מימן (ולעיתים הליום) ומסתו אינה מספקת להיתוך יסודות כבדים, הוא מתקמצר בכוח הכבידה ונוצר ננס לבן, גוף קטן ודחוס בגודל קרוב לכדור הארץ. מסתו נמצאת מתחת לגבול צ'נדראסקאר, כלומר פחות מ־1.44 מסות שמש.
ננס לבן מאבד בהדרגה את חומו על ידי פליטת קרינה תרמית עד שהוא צפוי להפוך לננס שחור קר ואפל. ההתקררות מתרחשת כשהגרעינים מאבדים אנרגיה בעוד האלקטרונים נשארים ב״מצב חם״ בגלל עקרון האיסור של פאולי, כלל פיזיקלי שמונע מהם לרדת לרמות אנרגיה נמוכות יותר.
התהליך הזה איטי מאוד. לפי ההערכות, יצירת ננס שחור יכולה לקחת זמן רב יותר מגיל היקום היום. לכן לא צפויים ננסים שחורים בשלב הנוכחי של היקום.
ננסים שחורים קשים מאוד לגילוי כי הם לא פולטים קרינה. הם נמצאים בשווי משקל תרמודינמי עם קרינת הרקע הקוסמית, ולכן לא ניתן לראותם בספקטרום האור. אפשר לגלות אותם בעיקר דרך ההשפעה הכבידתית שלהם על כוכב בן־זוג במערכת כפולה.
קיימים גם גופים אחרים שאינם פולטים הרבה אור: ננסים חומים (גופים שמסתם קטנה מדי להיתוך מימן רגיל), כוכבי נייטרונים וחורים שחורים. אלה שונים בנפח ובמסה: כוכבי נייטרונים וחורים שחורים הרבה יותר מסיביים ונראים קל יותר באמצעות השפעות כבידתיות או קרינה מדיסקת הספיחה שלהם, אם קיימת אחת.
ננס שחור הוא רעיון למשהו מאוד קר שאינו פולט אור. זהו מצב של ננס לבן אחרי התקררות רבה.
ננס לבן נוצר כשהכוכב קטן מתכווץ ונשאר כשריד דחוס בגודל של כדור הארץ. הוא נוצר מכוכב שמתכווץ כי לא נשאר לו דלק להיתוך גרעיני.
עם הזמן הננס הלבן מתקרר עד שאינו זורח יותר, ואז קוראים לו ננס שחור. התהליך הזה איטי מאוד. היקום עדיין צעיר מדי כדי שיהיו ננסים שחורים סביבנו.
קשה למצוא ננס שחור כי הוא לא פולט אור. אפשר לגלות כזה כוכב רק אם רואים איך הכבידה שלו מושכת כוכב קרוב.
יש גם גופים אחרים שלא זורחים חזק, כמו ננסים חומים, כוכבי נייטרונים וחורים שחורים. הם שונים בגודל ובמסה.
תגובות גולשים